בעקבות בעיה בתהליך הייצור נאלצה תנובה להשמיד כמויות גדולות של חלב ובכך נגרמו הפסדי הכנסות ניכרים. השימוש בסיליקון מנע את התופעה. מדובר בפולימר על בסיס צורן, נטול צבע ולא רעיל. החומר נחשד כחומר מסרטן, ולכן נאסר לשימוש במזון ברוב ארצות העולם ובהן ישראל, מתוקף סעיף בתקנות לרישוי עסקים. הכנסתו למוצר מזון הייתה כרוכה באישור מיוחד של מנכ"ל משרד הבריאות.
תנובה נמצאה אשמה במקרה ובעקבות הפרשה נאלצה לשלם קנס כספי על סך 28 אלף שקל ובתביעה ייצוגית נגד החברה בשנת 2008 נדרשה בתשלום 55 מיליון שקל לקבוצת התובעים. החברה ערערה לבית המשפט העליון, וזה הפחית את הפיצוי ל-38.5 מיליון ש"ח.
הפרשה נחשפה כאשר תינוקות רבים אושפזו על רקע נוירולוגי ולאחר בדיקה עם הוריהם נמצא החוט המקשר: כולם אכלו "סופר פורמולה צמחית" של החברה. מבדיקות רפואיות שבוצעו אצל "תינוקות רמדיה" שגדלו, נמצא כי לכולם אותו דפוס של לקות בתחום התחביר והבנת הנקרא, גם אצל מי שלא גילו סימנים לפגיעה נוירולוגית בתחילה. לאחר חקירת ההורים על ידי משרד הבריאות, פרסם המשרד הודעה בכלי התקשורת במדינה שקראה להורים שלא לתת לילדיהם מהאבקה הפגומה.
מממצאי החקירה עלה כי הפורמולה ששווקה לא הכילה כלל את הוויטמין החיוני, שהיעדרו גורם למחלת בריברי, והוא הכרחי להתפתחות מערכת העצבים בתינוקות. כיוון שתינוקות ניזונים בדרך-כלל רק מתרכובת מזון אחת, לא קיבלו התינוקות שניזונו מתרכובת הסויה של רמדיה, ויטמין B1 בכמות מספקת, ועקב כך חלו. ארבעה תינוקות נפטרו מן המחלה (אחת מהם בשנת 2010) ואחרים נפגעו בצורה חמורה.
טכנולוג המזון של רמדיה, פרדריק בלק, הואשם בגרימת מותו ברשלנות של אבישי זיסר, תינוק שהיה חלק מקורבנות מחדל רמדיה. בנוסף, הורשע בלק בגרימת חבלה ובעבירות של הטעיית צרכנים ומרמה. בעקבות הפרשה, נסגרה חברת "רמדיה".
תביעה הוגשה גם נגד עובדים במשרד הבריאות, שהיו מופקדים על בדיקת מרכיבי המזון, ואף אישרו את הכנסתה ושיווקה של הפורמולה החדשה. בהסדר טיעון שנחתם ביוני 2011 הודו הנאשמים במעשה העשוי להפיץ מחלה ברשלנות, אך לא הורשעו בפלילים, ונגזרו עליהם עונשים של שירות לתועלת הציבור.
בעקבות הגילוי פנה משרד הבריאות לחברת "אסם" בדרישה לנקוט בכל הפעולות הנדרשות כדי להבטיח שאין חשש לבריאות הציבור ברכישת המוצרים הקפואים של החברה אך לא הייתה דרישה לאסוף את המוצרים והאחריות על כך הושארה בידי חברת אסם. כ-2.5 טון של מוצרי מזון מסוגים שונים, הושמדו.
לאחר השמדת המזון המקולקל, הורה מנכ"ל אסם על סגירת אתר האכסון בפתח תקווה והודה כי המקרה הינו רשלנות של החברה ועובדיה. מן החברה נמסר: תביעה ייצוגית נגד אסם, על סך 50 מיליון ש"ח, הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בעקבות הפרשה.
בכל זאת, ארבע שנים מאוחר יותר, בחודש יוני 2015 נמצא עובש בנקניקים ונעשה ריקול לנקניקי סלמי קוניאק לאחר שנמצא בהם עובש גלוי לעין. הנקניקים הגיעו אל רשתות השיווק, ששמרו את הנקניקים תחת תווית "לא למאכל אדם" עד להחזרתם לחברה. זוגלובק לא דיווחה לציבור על הריקול שנעשה בידיעת משרד הבריאות, שלא עדכן את הציבור אף הוא. ממשרד הבריאות נמסר כי הם כלל אינם יודעים אם המוצר נמצא תקין כיוון והחברות עצמן הן אלו הבודקות את המוצר החשוד.
ממשרד הבריאות נמסר אז כי "בכל החזרה יזומה, וגם במקרה זה, כל חברה שקיבלה הודעה מספק החומר לגבי החזרתו, מחויבת לבדוק את המוצר שלה וליידע את הלקוחות שלהם סיפקה אותו. משרדנו מוודא ברגעים אלה כי כל העסקים המעורבים מבצעים את הפעולות הנדרשות, לרבות הודעה לציבור האלרגיים לבוטנים במקרים שיש בכך צורך".
המוצר הנגוע הגיע לידי הצרכנים ובית המשפט גזר על החברה לשלם לצרכן שהתלונן על המוצר פיצוי על סך 3,000 שקל וכן קנס על סך 6,000 שקל. מ"עוף טוב" נמסר בתגובה: "עוף טוב מתואמת עם משרד הבריאות, עושה את כל המאמצים לפתור את הבעיה ופונה לציבור להחזיר את המוצר". בנוסף, חתם מנכ"ל החברה על כתב התחייבות בסך 15,000 שקל שבמשך השנתיים מיום המקרה לא תמכור מוצרי מזון פגומים.
התרעות פיקוד העורף