המבול הכחיד את האנושות. מדענים יכולים לתלות את האסון במחזוריות של הטבע, וחוקרים העלו השערות לרוב: מתיאוריות בדבר הרי קרח ענקיים שנמסו לפתע וגרמו לצונאמי עולמי ועד לתיאוריות אחרות, שמתארות גורמים שונים שגרמו להשמדת האנושות. כל המצאה דמיונית הגיונית ובלתי הגיונית שווה בעיניהם, והעיקר לא להאמין באמיתות המקרא.
כך אומר המדרש (קהלת רבה ז'): "בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם. וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי. שאם תקלקל, אין מי שיתקן אחריך".
זהו מסר לאדם הראשון ולכל צאצאיו: גורלו של העולם הופקד בידי האדם, לשבט או לחסד. וכשהאנושות מועלת בתפקידה, התוצאה היא דור המבול, עדות נצח לאסון.
"ותמלא הארץ חמס" (בראשית ו' י"א). כל זמן שאדם חש כי חטא, יש תקווה לאחריתו. האסון הוא אם ההשחתה הופכת לדרך חיים, חלילה. כשמתעלמים מהחלשים ומתאכזרים אליהם, וכשהחזקים בטוחים כי דרכם ראויה, זוהי הגשמת הפסוק "ותמלא הארץ חמס".
בהקשר זה סיפר מנהלה הרוחני של ישיבת וולוז'ין, רבי יצחק וינשטיין, על מעשה שאירע בוורשה. במלון שבו התאכסנו כמה רבנים ונכבדים ובהם רבה של לומז'ה, הרב משה שצקס, התאכסנה אשת מסחר שהגיעה לעיר וצרור כספה בידה. למרבה הצער, נגנב כל כספה, והיא במר נפשה זעקה את כאבה בפני אותם נכבדים. רחמיהם נכמרו על אותה אומללה ופנו לראשי כנופיית גנבים שהייתה ידועה בעיר וביקשו לשוחח איתם. הגיעו שני גברים ואישה אחת. פנה הרב אל מצפונם וביקש שישאירו אצלם 30% מהגניבה וישיבו את היתרה לאשת המסחר המסכנה שכל חסכונותיה נגנבו.
כאן הפסיקה אותו חברת הכנופיה ואמרה: "חוצפה כזאת, אנחנו מסתכנים ועובדים קשה. אגורה אחת פחות מ־60% לא נוריד". כנופיית החמס הייתה משוכנעת כי הצדק איתה. אכן, "ותמלא הארץ חמס".
התרעות פיקוד העורף