"לצערי, בגלל קושי נוירולוגי, עד גיל שבע בערך לא הצלחתי לדבר. עד היום לא הדבקתי את הפער הגדול בדיבור ולא תמיד יש לי מקלדת בהישג יד כדי להקליד את דבריי. זה גורם לי לקושי חברתי עצום. אני מתבייש במראית העין שנוצרת. פעם ברחתי על נפשי בבריכה משלוש בנות שרק רצו לשוחח קצת כי חשבו שאני נראה נחמד", מספר איל שחל, בוגר על הרצף האוטיסטי ומוגבלויות נוירולוגיות אחרות, "כרגע, אני זקוק מאד למדריך לכישורי חיים ולהכנה ולתמיכה בחיי זוגיות וחברה. בעתיד, אזדקק לתמיכה אישית בבית, מכיוון שלצערי לא אהיה עצמאי. כמו כן, אני זקוק לסיוע כלכלי בלימודים, כי משפחתי מממנת הכל, יחד עם הטיפולים. בעתיד אזדקק לעזרה בקבלה לעבודה. החוק יעניק לי את כל האפשרויות האלה, תוך בניה של תכנית אישית עם מתאם שירות. זה מכבד, נכון מוסרית וגם תקציבית", מדגיש אייל.
עוד בממשלה הקודמת, כששר הרווחה היה ח"כ מאיר כהן (יש עתיד), החלה עבודת המטה במשרד הרווחה לגיבוש חוק ממשלתי מקיף שגם יסדיר את הביורוקרטיה הסבוכה במתן השירותים של המדינה לאנשים עם מוגבלויות מכל הסוגים, וגם יגביר את שילובם בשוק התעסוקה ובקהילה. אבל מאז הקדמת הבחירות האחרונות, העבודה על החוק נתקעה למרות רצונו של השר כץ לקדמה.
עו"ד עדי עזוז, מנהלת אגף קידום זכויות בעמותת אלו"ט, מסבירה: "הביורוקרטיה שעומדת היום בפני צעיר עם אוטיזם למשל, שרוצה לצאת לחיים עצמאיים, היא בלתי אפשרית ואין מי שיסייע בידו. הצעת החוק שמה במרכז את האדם עם מוגבלויות ואת צרכיו המשתנים. בכל שלב בחייו יוכל האדם לבחור את השירותים המתאימים לו ולוותר על אחרים. היא תשפר את חייהם של מאות אלפי אנשים עם מוגבלויות החיים בישראל וצריכים תמיכות שונות ותאפשר להם לחיות חיים עצמאיים בסיוע מותאם לרצונותיהם וצרכיהם".
הבוקר (שני), מגיעות הצעות החוק הפרטיות של האופוזיציה להכנה לקריאה ראשונה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ועמדת הממשלה כלפיהן עדיין לא ברורה ואחידה. אחד הנדבכים העיקריים בהצעת החוק של לוי-אבקסיס מדבר על כך שלכל אדם יהיה מתאם שירות שיסייע לו בהכנת תכנית שילוב ומימושה ולא על ידי ועדות או העובדים הסוציאלים המטפלים, שידיהם מלאות בעבודה על מאות תיקים במקביל בלאו הכי.
הן בעמותות הסיוע והן גורמים במשרד הרווחה מאשימים את משרד האוצר בחוסר שיתוף פעולה עם קידום החוק הממשלתי הדרוש. "180 מיליון שקלים לשנה החל מהשנה הקרובה, שהאוצר מסרב להעביר כתוספת תקציב למשרד הרווחה, זה כל מה שחסר כדי להתחיל ביישום השלב הראשון לפחות של איתור וגיוס מערך של יועצי שילוב בקהילה שאמורים 'לתפור' עבור כל בוגר עם מוגבלות את מסלול השילוב המתאים לו ולסייע לו בהכוונה ובהפניה להכשרות מתאימות", הם טוענים.
יוזמת הצעת החוק, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, כיום בסיעת יחיד באופוזיציה שהחלה בקידומו עוד כשהייתה חלק מהקואליציה במסגרת סיעת ישראל ביתנו, מותחת ביקורת חריפה על האוצר: "לא יתכן שפעם אחר פעם משרד האוצר חוסם הצעת חוק שעברה פעמיים בקריאה טרומית, הן בכנסת הקודמת והן בנוכחית. כמי שמובילה את החקיקה עוד מראשיתה אני חשה אכזבה וכעס גובר על כל עיכוב מכוון שלא לוקח בחשבון את הטלטלה הנפשית של המשפחות שעוזבות הכל ומתגייסות בכל כוחן כדי להבטיח את עתיד ילדיהם. זו קהות חושים ואטימות לב מצד כל הגורמים המעורבים. אני לא ארפה ולא אשקוט עד אשר העוול הזה יתוקן ויפה שעה אחת קודם ומקווה שהאוצר יתעשת ויסיר את החסם התקציבי מעל הצעה זו. זה מגיע לילדים ולמשפחות האלה בזכות ולא בחסד".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד הרווחה קיבל בשנים האחרונות כ-350 מיליוני ש"ח למען אוכלוסיית האוטיסטים בישראל ובחר לעשות שימוש בתקציב זה לטובת שדרוג מערכי דיור, פתיחת דירות בקהילה, פתיחת מסגרות יום ועוד, אך לא תיקצב את תכנית המלווה האישי. מגמת הרחבת השירותים לאוטיסטים, כפועל יוצא של התקציב הניתן על ידי משרד האוצר, צפויה להמשיך גם בשנים הקרובות".
התרעות פיקוד העורף