הוא סיפר על התחושות במשפחתו ועל הכאב שנותר: "לא הלכתי למשפט כי לא יכולתי לראות את הרוצח הארור הזה מולי אך שבוע הבא אצטרך להגיע כי אני מעיד במשפט, ביקשתי שלא להגיע אך השופט התעקש לשאול אותי שאלות. אני לא רוצה לראות את הרוצח הזה מולי, אני לא יכול לראות אותו. לא האמנו לכמות הרוע שנחשפנו אליה במשפחה הזו".
"המעשה שהוא ביצע היה מתוכנן, לאחר הרצח התגלו דברים חדשים שלא ידענו עליהם קודם. הסתבר שאותו רוצח ניגש מספר פעמים לבלוני הגז הסמוכים לדירתנו ופתח אותם במטרה לגרום לפיצוץ, בנוסף הוא היה זורק מאחורי הבית רעל עכברים בו תכנן להשתמש אך לבסוף בחר שלא", הוסיף. "האיש נכנס לטירוף על מנת לרצוח את ילדנו, מי יכול היה לדמיין מה קורה בראשו של מטורף כזה".
"הרוצח תחילה הודה ברצח אך לאחרונה הוא החליט לשנות את גרסתו ואינו מודה במעשה עוד. הלוואי והבת שלי הייתה מספרת לי על השכן הזה, אם היא הייתה מספרת לי יכול להיות שהיינו במקום אחר היום, אנחנו לא הבנו את הדברים ולא ידענו לקרוא את המפה. באחד הימים בתי התקשרה אליי לומר לי שיש בבית ריח חזק של גז, תיארתי לעצמי שמדובר בתקלה. לאחר ש'התקלה' חזרה על עצמה אמרתי בקול שאציב מצלמות אבטחה וכנראה שהשכן שמע זאת גם כן וכך 'התקלה' נפתרה. לא יכולתי לדמיין אז שזה מה שיקרה לנו בעתיד. היום אני כבר לא מאמין לאף אחד ולא מזלזל באף מילה", סיפר.
על השנה האחרונה שעבר סיפר: "אני עובר חיי גיהינום, זה קשה מאוד, אני הולך לישון עם התחושה הקשה וקם באמצע הלילה עם אותה התחושה, אין לי חיים. אני מאמין שהתחושה הזו תלווה אותי עד סוף ימיי".
עריכת תוכן 103FM: איתמר זיגלמן
התרעות פיקוד העורף