"בוקר טוב שמעון ריקלין. אתה עם ביבי בווישנגטון? רצינו לשמוע עדכונים. אתה קרוב לביבי".
שמעון ריקלין: "אני קרוב לביבי?"
לאה: "פיזית אתה יותר קרוב מכולנו כרגע".
שי: "אתה גם חבר שלו".
שמעון ריקלין: "חברים? מה פתאום".
שי: "אז איך הוא עכשיו?"
לאה: "בתור עיתונאי שמסקר את הביקור ורואה את התנהלותו בצל החקירות והמשבר הקואליציוני".
לאה: "מה סוד הקסם של ביבי? מדוע הוא כזה אהוד?"
שמעון ריקלין: "לא יודע, תשאלי את העם שהצביע לו. אתם קוראים לזה חקירות, אני קורא לזה עלילות".
שי: "ברור שאתה קורא לזה עלילות אך מדובר בחקירות. בחקירה יבררו אם מדובר בעלילה. איך אתה קובע שזה עלילה?"
שמעון ריקלין: "אם היו מנסים לחפש את האמת היו כבר מזמן רואים מה קורה. פרשת הצוללות מוצגת ככל כך חמורה שעד היום לא פנו לראש הממשלה בנושא".
שמעון ריקלין: "איך אתם יודעים לומר ההיפך?"
שי: "אנחנו לא יודעים, יש חקירת משטרה ואנחנו מחכים לתוצאותיה".
שמעון ריקלין: "כשרק התחילו החקירות המשטרה כבר הודיעה שהיא יודעת מה היא הולכת להמליץ. איך הם ידעו את זה? כמה עדי מדינה צריך כדי לספר סיפורים?"
שמעון ריקלין: "בכל הסיפורים שמספרים, אלא שמספרים אותם הם המושחתים".
שי: "כשמישהו מקבל שוחד ומישהו נותן שוחד אז שני הצדדים מושחתים".
שמעון ריקלין: "אני מבין שאתה חייב להגן על הנרטיב של התקשורת".
שי: "לא מגן על אף אחד. אני פשוט לא מבין האם שמעון ריקלין יודע מה קרה באמת".
שמעון ריקלין: "כי אני קורא ורואה מה קורה".
שי: "אה, אתה קורא עיתונים יודע, הרגע אמרת שאי אפשר לסמוך על התקשורת אז איך זה מסתדר?"
שי: "איפה אתה קורא בדיוק מה קרה?"
לאה: "אי אפשר לדעת בדיוק מה קרה בעיתונים, ההיסטוריה מעולם לא נכתבת באופן אובייקטיבי. היא תמיד עוברת דרך פילטרים".
שמעון ריקלין: "אתם מנסים לשמור על השקר שלכם. כשהיועץ המשפטי מנסה להקים צוות חדש שיבחן את ההמלצות ושולח אותם לעשות שיעורי בית חדשים אז מבינים שמדובר בבדיחה".
שמעון ריקלין: "אני אקבל את דבריו לגמרי".
שי: "איך אתה אומר דבר כזה? ברגע זה אמרת שאין כלום".
שמעון ריקלין: "זו דעתי. אני אקבל את החלטתו של היועץ המשפטי ואחכה לבית המשפט שיחליט. אנחנו מדינת חוק".
שי: "בית המשפט גם מזכה. אתה טוען שאנחנו מאשימים את ביבי בזמן שאתה מזכה את ביבי מהצד השני ועושה בדיוק אותו הדבר".
שמעון ריקלין: "אתה פועל בניגוד לחוק. לכל אדם יש את חזקת החפות ומה שאתם עושים זו שחיתות".
לאה: "גם אתה חלק מהעיתונות".
שמעון ריקלין: "אני מבין שאתם נבוכים אבל אתם לא בית המשפט. במדינה מתוקנת יש חזקת החפות גם לראש הממשלה".
שי: "אתה לא אומר שמגיעה לו חזקת החפות אלא שהוא חף מפשע ואז לא משנה כלל החלטת בית המשפט כי מבחינתך הוא חף מפשע".
שמעון ריקלין: "לדעתי בית המשפט יפסוק אחרת".
שי: "אתה אומר בעצמך שתקבל את החלטת בית המשפט אך לא תסכים איתה".
שמעון ריקלין: "אם בית משפט יכריז שהוא אשם אני אתמוך בבית המשפט, עד אז הוא זכאי. כמה עוד אפשר להמציא סיפורים חדשים".
שמעון ריקלין:"כל מי שמנסה לנצח את ביבי בבחירות".
לאה: "אני לא מנסה להביס את ביבי בבחירות, אני חייבת לציין".
שמעון ריקלין: "לא תעזי לשאול איך רודפים אחרי אדם במשך שנתיים ולא נותנים לו למשול".
לאה: "הוא משל מספיק".
שי: "אוקי, אנחנו עוד נחכה ונראה. תודה לך".
עריכה: איתמר זיגלמן