"ראיתי את אלה שהצליחו לשרוד, ואת אלה שלצערי לא הצליחו לשרוד", שחזר חבר צוות ההצלה. "עם חלקם דיברתי, גופנית הפצועים היו בסדר גמור. נפשית, חלקם התחילו לעכל וחלקם בכלל לא שם. ביקשתי שיביאו עובדים סוציאלים וידברו איתם, אני מקווה שהם יהיו בסדר. הם עברו טראומה נפשית קשה".
לדבריו, "יש רעש אדיר לפני שהגל מגיע. החבר'ה הראשונים שהצליחו לחלץ את עצמם היו בקדמת הקבוצה, ובמהירות הם זינקו לצדדים. זה הדבר הכי נכון שאפשר לעשות. הם היו כבר בסופו של הנקיק, ואלו שלא היו חזקים מספיק לא הצליחו לברוח לצדדים, להערכתי. ראיתי את התרמילים שלהם ואת המיקום".
אלון חקק, חברה של גלי בללי, סיפר בגלי צה"ל על ההיכרות עם הנערה הצעירה שמצאה את מותה באירוע הטרגי בדרום. "שמעתי שקרה משהו במדבר יהודה, וישר שלחתי הודעה לגלי. כשהבנתי שהסיפור גמור הלכנו לבית ספר שלה. הגורל גרם לנו להיפגש ביום ראשון האחרון אחרי הפעולה. היא סיפרה לי על הטיול. בקשר בינינו היא תמיד סיפרה לי על המכינה הזו, שלא קל להגיע אליה. זה חלק מהאופי שלה, היא תמיד רצתה לתרום".
"אני בהלם", המשיך חקק. "היינו פעילים בכנפיים של קרמבו. הגענו לסניף לפני שלוש שנים ונהיינו חברים מהשנייה הראשונה. הייתה לי הזכות להיות איתה בצוות המוביל".
הוא הוסיף כי "אני גר ברמת גן והיא בגבעתיים. השמחה שחווינו הפכה היום לעצב גדול. זה אובדן גדול. גלי הייתה סוג של מודל לחיקוי בתנועה שלנו. היא תמיד דאגה שכולם יהיו בסדר ואף פעם לא שמה מישהי מאחורה. היא הייתה מקור להשראה, ואחת שנזכור הרבה זמן. כואב שהיא לא פה".
התרעות פיקוד העורף