עד שיוחלט כיצד לפעול, מדי יום מתרחשות תאונות רבות של רוכבי אופניים חשמליים שכלל אינן מדווחות, ומה שמגיע למהדורות החדשות הן במרבית המקרים התאונות הקשות ביותר. האופניים החשמליים תפסו תאוצה בשנים האחרונות, ורבים מהרוכבים עליהם הם בני נוער. מאז התאונה עלה לכותרות אופן הרכיבה שלהם על האופניים: לא תמיד בזהירות, לא תמיד עם אמצעי זהירות מינימליים - מקסדה ועד תאורה. ניסינו להבין מהם האם התאונה הקטלנית השפיעה על אופן הרכיבה שלהם.
"ברור. אני תמיד מעדיפה לרכוב על שביל אופניים, אבל אם אין ומאלצים אותי לנסוע על הכביש, זה משמעותית יותר מפחיד, במיוחד כשעובר לידי אוטובוס. אני ממש משתדלת לרכוב כמה שפחות על הכבישים מפני שזה כל כך מלחיץ, אבל לפעמים בלית ברירה זה קורה".
"אבא שלי מאוד חושש, שמח שקניתי קסדה ואומר לי להיזהר. אם לפעמים יש אפשרות לבחור בין המדרכה לכביש, אם זו מדרכה שהיא לא צרה מדי, אני אבחר בה למרות התקנות, אני מעדיפה לקבל קנס ולא להידרס ולסכן את החיים שלי".
"גם במכונית יש חשש שתקרה תאונה".
"יש כמה סיבות - זה שאני עדיין לא בן 16 וכי אני לא כל כך רוצה. זה גם ספורט מבחינתי, וכמו שאמרתי, אני חושב שצריך להוציא לזה רישיון כמו לכל רכב, כך שאני אישית לא הייתי רוצה להשתמש בזה, אלא אם אהיה בטוח שאוכל להשתמש בזה בלי סיכון. וגם ההורים לא מרשים".
"לא. אני יודע שרק אני ועוד מספר חברים מצומצם שלי משתמשים באופניים רגילים, הרוב באופניים חשמליים. אני רוכב באופניים רק בשעות אחר הצהריים ומגיע לבית הספר באוטובוס. אני גר בשכונת פיתוח, זאת אומרת שהשכונה מרוצפת בהמון בתים ואין הרבה מקום לשבילי אופניים ואפילו למדרכות, אז לי מאוד קשה להתנייד".
"אני רוכב עם קסדה. ההורים שלי אומרים לי שאני חייב ואני אומר להם שאני לא מרשה לעצמי לרכוב בלי קסדה. היא מכוערת אבל לא אכפת לי".
התרעות פיקוד העורף