משטרת ישראל מבצעת רכש שנתי הנאמד בכ-2.5 מיליארד שקל, והדוח מתריע על פגמים וליקויים בהליכים הנדרשים על פי חוק. "במימוש רכש באמצעות מכרזים המשטרה נהגה באופן מלאכותי לפצל התקשרויות, להקטין כמויות ולחדד איכויות של רכישות כדי להימנע מהחובה לערוך מכרזים", מציין המבקר, וקובע עוד כי התגלו מקרים של אי הכנת דרישה מבצעית כנדרש, מפרטים שלוקים בחסר, טיפול ברכש על ידי גורמים שחסרים ידע מקצועי, היעדר מומחיות הנדרשת לשם בקרה על מפרטים וסקרי שוק לקויים.
בנוסף, עולה מהדוח הנוקב כי לא נערך הסדר ניגוד עניינים בין בעלי תפקידים בכירים שעסקו יחדיו בנושאי רכש, למרות שהם נשואים. בביקורת נטען עוד כי נציגים בכירים של חברת ה"מימד החמישי" - שיו"ר כחול לבן בני גנץ היה היו"ר שלה, נכחו בדיון של המשטרה לבחירת מסלול ההתקשרות עם החברה בתחום רכש מערכת טכנולוגית מתקדמת. "נציגי המשטרה הציגו נתונים לא נכונים בפני ועדת המכרזים בנוגע לאותה חברה, ועלה חשש לפגיעה בשוויון בין ספקים עקב שימוש בפטור מבצעי בנסיבות רכש זה", נכתב עוד בדוח – "המשטרה החליטה למסור קניין רוחני שלה לאותה חברה תמורת הנחה חד פעמית".
עוד עולה מהביקורת, כי במקרים מסוימים מפחיתות יחידות המשטרה באופן מכוון ויזום את איכות הטובין, או השירותים הנרכשים, או את כמותם, כך שסכום הרכש יהיה קטן מ-50 אלף שקל וזאת, כדי להימנע מרכש באמצעות מכרז. "פרקטיקה זו עלולה לגרום בין היתר לוויתור על דרישות נחוצות לפעולות המשטרה, וכן עלולה לפגוע ביכולת תכנון הרכש עבור כלל המשטרה בשל היעדר תמונה ברורה ומלאה של כלל צורכי הרכש של יחידות המשטרה".
הביקורת העלתה כי ב-11 הזמנות קיבלה המשטרה כמה הצעות מחיר לצורך אותה ההתקשרות מספק אחד בלבד, באופן שבפועל ההתקשרויות בוצעו בלא שהתקיים תמחור. מבקר המדינה מתריע כי עסקים קטנים מתקשים להתמודד במכרזים שמפרסמת המשטרה וקובע כי המשטרה עשתה שימוש בפטור ממכרז מטעמים מבצעיים, גם ברכש שאינו עומד בתנאים לפטור זה.
עוד עולה מהביקורת, כי בשנים 2017-2016 ביצעה מחלקת הרבנות במשטרה 17 הזמנות רכש של מזוזות וההתקשרויות בוצעו תוך בחירת הספק מראש והסתכמו בכ-340 אלף שקל. הביקורת העלתה עוד כי 76 מ-118 הזמנות בתחום התרבות וההוויי שאושרו מינואר 2016 ועד מאי 2018, בוצעו שלא בהתאם להוראות הדין.
בדוח נטען עוד כי יחידות המשטרה מתקשות לבצע מעקב ופיקוח שוטפים בנושא מימוש תהליכי הרכש ועמידת ספקים בהתחייבויות. בשלושה מאגפי המשטרה התגלה לטענת המבקר חשש לניגודי עניינים בפעולות הרכש ובעת קידום קצינים ומינויים לתפקיד חדש, ככלל, לא היה נהוג למסור שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים.
שפירא קובע כי נמצאה זיקה בין מי שהיה ראש חטיבת אוכלוסייה, תקשורת וקהילה לבין יועץ תקשורת חיצוני שהמשטרה שכרה את שירותיו. "הזיקה לא נבדקה על אף שהמידע היה מצוי במשטרה", מצוין בדוח – "מדובר בעבודה משותפת של השניים בשנים שקדמו להעסקתו במשטרה, שראש האגף לשעבר לא פירט את היקפה ועל עומק הקשר. זאת ועוד, למרות שהזיקה לא נבחנה המליץ ראש האגף לשעבר להמשך ההתקשרות עם אותה חברת ייעוץ בפטור ממכרז".
שפירא קובע שלנוכח הליקויים על המשטרה והמשרד לביטחון הפנים לקיים תהליכי שינוי מקצועיים בהובלה ובמעורבות של גורמי פיקוד בכירים, בדגש של בחינת ההסדרים הקיימים, שיפור תהליכי העבודה המקצועיים וחיזוק הבקרה. מבקר המדינה הודיע כי במהלך הביקורת הועבר ליועץ המשפטי לממשלה מידע שהעלה חשש לכאורה לביצוע מעשה פלילי.
"הדוח מעלה שורה של ליקויים יסודיים וכשלים חמורים בהליכי התכנון של הרכש, ביצוע רכש והבקרה של המשטרה על ביצועו", מתריע שפירא בסיכום הדוח – "בשנים האחרונות ביצעה המשטרה פעולות משמעותיות לטיוב תהליכי הרכש, אבל עם זאת, חומרת הממצאים שהועלו בדוח מחייבים לעשות בדק בית של מערך הרכש במשטרה".
בתגובה לדוח, הליכוד הגיש דרישה ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח מיידית בחקירה פלילית נגד בני גנץ. "התלונה הוגשה לאור הממצאים החמורים העולים מדו״ח מבקר המדינה ומעלים חשד שגנץ התקשר באופן לא-חוקי עם המפכ״ל לשעבר רוני אלשיך בניסיון לקחת במרמה 50 מיליון שקלים מכספי הציבור לחברת "המימד החמישי" בראשותו", אמרו בליכוד.
התרעות פיקוד העורף