“בשנים האחרונות חדשנות ויצירתיות תפסו תאוצה בתחומים רבים. למרבה הצער, הדיפלומטיה איננה אחת מהן”, אומר יניב כהן, מנכ”ל מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית במרכז הבינתחומי בהרצליה.
כצפוי, ההודעה על הפרס עוררה הדים ברחבי העולם: “ארגונים ממשלתיים, ארגוני חברה אזרחיים, מוסדות אקדמיים, מדיה והמגזר העסקי. ראינו עניין רב בפרס מכל המגזרים”, מספרת לאה לנדמן, שעומדת בראש דסק דיפלומטיה 2030, שמטרתו להתאים את שירות החוץ הישראלי לאתגרי העשורים הבאים. “זה חשוב לנו, מכיוון שאנחנו רואים את חמשת המגזרים הללו כחלק מהדיפלומטיה החדשנית. אנו מאמינים כי הדרך היחידה להחיות את הדיפלומטיה ולהפוך אותה ליעילה ואפקטיבית היא כשנגרום לכל חמשת המגזרים לעבוד יחד”.
לנדמן מוסיפה כי בעוד רוב המועמדויות לפרס הגיעו מישראל, רבים מהמועמדים שולחים זרועות אל מעבר לגבולות המדינה, וחלקם הגיעו מתאגידים רב־לאומיים הפועלים בישראל.
“קיבלנו הצעות ורעיונות שלא חשבנו עליהם קודם”, אומר כהן ומסביר: “זו הסיבה שבגללה חשבנו על הפרס מלכתחילה - זו הגישה של השוק החופשי, שיכול לספק את הפתרונות הטובים ביותר”.
כהן מוסיף: “בישראל קיבלנו הרבה פידבקים ממשרדים שונים, מלבד משרד החוץ. שמחנו לראות שמוסדות ומשרדים ממשלתיים רבים הגישו מועמדות לפרס. אנו רוצים לקבל כמה שיותר יוזמות ומועמדויות”.
לנדמן מסבירה כי אחת הסיבות לכך שהדיפלומטיה חסרה את מוטיב החדשנות, היא שמבחינה היסטורית התחום הזה התקיים בין ממשלות, “והיה קשה להם להכניס לתהליך שיטות חדשות וחשיבה חדשה”.
כהן אף מוסיף כי אנשים ממגזרים אחרים מחוץ לעולם הדיפלומטי לא חשבו מעולם שהדיפלומטיה שייכת גם להם. לדבריו, הדיפלומטים צריכים להבין שהתחום שלהם יכול להתנהל בדרכים רבות ומגוונות. “אם אתה דיפלומט, יש לך אומנם מקצוע ייחודי ומעניין, אבל זה לא אומר שאתה האדם היחיד בעולם שמנהל יחסים בינלאומיים. ברגע שאנשי המקצוע יבינו שהם צריכים לחלוק את התחום שלהם עם הציבור ועם מגזרים אחרים, הם יוכלו להגיע לגבהים חדשים ולהשיג הישגים שהם לא חשבו עליהם”, הוא אומר.
“ישראל מובילה בכל כך הרבה תחומים בעולם, ואנחנו אומרים שהדיפלומטיה יכולה להיות אחד מהם”, אומר פרושאור ומסכם: “הדרך שבה אנו מנהלים אותה והדרך שבה היא מטמיעה בתוכה חדשנות יכולה לעזור לישראל להיות אור לגויים גם בתחום הדיפלומטיה - זה מה שאנחנו מנסים לבנות”.
התרעות פיקוד העורף