"באתי להצדיע לך", כך אמרה אתמול בהתרגשות אל"מ (במיל') רונית לב, והעניקה תעודת הוקרה מיוחדת ליעקב כהן (91). במשך עשרות שנים תרם כהן רבות לביטחונה של המדינה, מאז שהחל בשירות כנער בארגון האצ"ל ובהמשך בשירותו בצה"ל ובמערכות ישראל.
הטקס המרגש התקיים במחלקה פנימית א' בבית החולים אסף הרופא בצריפין. "זה אירוע מרגש מאוד", ציינה רופאה במחלקה, שהייתה לצדו של כהן בעת שקיבל את ההוקרה המיוחדת והברכות. לצדו של כהן היה בנו, דדו, ששירת אף הוא שנים רבות בצה"ל.
"במלחמת יום הכיפורים אני זוכר שאבא שלי, שהיה נהג של מוביל טנקים, חיפש אותי בפאיד ובאיסמעיליה כי ידע שחטיבה 35, שבה שירתתי בחבלה המוצנחת, נמצאה שם", סיפר בהתרגשות. "אנחנו משפחה שכולה. בן דודי, שלמה כהן ז"ל, נהרג באותה מלחמה".
לב הסבירה: "היה חשוב לי להגיע באופן אישי ולמסור את המכתב לאנשים מיוחדים כמו יעקב כהן, שהוא סמל ומופת לדורות". סיפורו של כהן אכן מסמל את תקומת ישראל. כשהיה בן 4, הוא עלה לישראל עם משפחתו מגבול סוריה־טורקיה והתגורר בשכונת כרם התימנים בתל אביב. בהמשך התגורר במשך שנים בשכונת התקווה.
כסמל לאחדות, שירת כהן עם גיוסו לצה"ל בפיקודו של יצחק שדה, שהיה בימי המאבק על הקמת המדינה ממפקדי ארגון ההגנה ומפקדו הראשון של הפלמ"ח, וייצג את הצד השני של המפה הפוליטית. "יצחק שדה היה אדם מיוחד וצנוע", מספר כהן בגעגוע, "הוא אפילו לא רצה לנסוע בג'יפ והלך מרחקים גדולים ברגל".
כהן שירת בגדוד הטנקים הראשון בצה"ל, ובמהלך השנים השתתף במבצעים ובפעולות רבות. גדוד 82, שבו שירת, השתתף בין היתר במבצעים דני, יואב, מוות לפולש, אסף וחורב. במהלך המבצע הראשון שבו השתתף נכבשו שדה התעופה לוד והמרחב שבו ממוקמים כיום היישובים שוהם ואלעד. כהן השתתף גם בכיבוש הערים באר שבע ואום־רשרש (אילת).
עם תום המלחמה המשיך לשרת במילואים כנהג מוביל טנקים, ובמלחמת יום הכיפורים התנדב להוביל טנקים לסיני. "אז היתה אחווה וכולם היו למען כולם", הוא מספר, "אני מתגעגע לחיי החברה. הדלתות היו פתוחות. היינו חברים, לא רק בצבא, ומחוברים מאוד. היום אני רואה שאחד רוצה להרוג את השני. חשוב להיות מאוחדים", ובנו העיר: "כמו היום, המדינה תמיד הייתה בלב של אבא. גדלנו על הערכים האלו".
התרעות פיקוד העורף