הסי־טי הראה סימנים למחלת הריאות חשוכת המרפא IPF (עייפת הדיופאטית של הריאה). המחלה הזו הרגה את רעיית הנשיא נחמה ריבלין, לאחר השתלת ריאה שלא צלחה. לרופא הריאות לא היו בשורות טובות: "הוא אמר לי שזו מחלה פרוגרסיבית, אין לה תרופה", משחזר אילן, "היא מתקדמת מהר, לא יודעים מה הסיבה, אין טיפול אפקטיבי ותוחלת החיים, מרגע הגילוי, היא שלוש שנים".
אבל צרותיו של אילן לא הסתיימו. לקראת סיבוב הבחירות השני, התקשרו אליו מהמטה ושאלו אם הוא מוכן לזוז מקום אחד או שניים אחורה. "זה תלוי בך", אמרו. הוא סירב ונותר במקום ה־39. הוא כבר היה חלש פיזית. אחרי הבחירות עבר את השתלת הריאה. בכחול לבן ידעו על הניתוח המסובך. אילן סימס לבוגי ולגנץ ועדכן אותם. הם איחלו לו בהצלחה. ואז, בעודו מתאושש, לקראת בחירות מועד ג', הגיע הוד בצר עם הבקשה לרדת למקום 45, או לעזוב את הרשימה. ממש ככה. אולטימטום.
יש עוד טראומה אחת שרודפת את אילן: אי־מינויו לתפקיד ראש השב"כ, אף שהיה מומלצו של ראש השב"כ המכהן יובל דיסקין. אילן לא דיבר על זה מעולם. הפעם, החליט לשבור שתיקה.
לאילן יש מצגת שמוכיחה את התזה שלו, עקב בצד אגודל. למעלה ממאה שקופיות, אלפי פרטים, אין זווית שלא בחן, אין משפט שנאמר על ידי חוקר, נחקר, עד או מדובב, שלא עבר עליו מאה פעם. הוא מנתח כל תנועה מתנועותיהם של חוקרי המשטרה, הוא מראה איפה לדעתו החוקר מדריך את זדורוב במהלך השחזור, איפה מכניסים לו מילים לפה, איפה שותלים אצלו אינפורמציה, ואיך המדובבים עוברים על כל כללי הדיבוב. כל העקרונות שעליהם שמר בעשרות שנות חקירות ביטחוניות מתנפצים לרסיסים, לדבריו, בחקירת זדורוב.
"ראיתי כבר חקירות גרועות, ראיתי כבר תיקים תפורים, אבל מקרה כזה, קליר קאט לגמרי, עוד לא ראיתי. אני שם את הקריירה שלי על זה שהאיש חף מפשע. אין לי בזה צל של ספק. אין בהודאה שלו אף פרט מוכמן. להפך, הוא לא מכיר את רוב הפרטים. חוקרי המשטרה שותלים בפיו פרטים מוכמנים אחרים. יש כאן שבירה של כל הכללים ברגל גסה ובתפירה מרושלת. זה מקרה שזועק השמיימה, לא ייאמן ממש".
התרעות פיקוד העורף