"בשנים האחרונות אני יותר ויותר עוסק בעזרה לאנשים באיתור משפחות ביולוגיות", אומר גידי פורז מ"קו הדורות - מחקר שורשים", העוסק בגנאולוגיה, חקר אילנות יוחסין, זה 15 שנים. כמו רבים מעמיתיו למקצוע, פורז נחשף בשנה האחרונה לאופן שבו בדיקות DNA לצורך גילוי שורשים, שהפכו פופולריות בשנים האחרונות בכלל, תפסו תאוצה ביתר שאת בתקופת הקורונה. "מספר הפניות מאוד גדל בשנה האחרונה כי לאנשים היה זמן", אומר פורז. "הם פתאום חיטטו בבוידעם, מצאו תמונות ישנות, מסמכים, ורצו להבין דברים, את הקשר המשפחתי. כל הפורומים הרלוונטיים היו מוצפים".

לשכיחות של בדיקות ה־DNA בשנים האחרונות תרמה גם עלותן שהפכה נמוכה יותר. "עד לפני כמה שנים בדיקות DNA עלו מאות דולרים והיו נגישות בעיקר לאנשים שהיו יכולים להרשות זאת לעצמם", אומרת ז'אנה הלשטיין, גנאולוגית גנטית, העוסקת בחיפוש שורשים באמצעות שילוב של גנאולוגיה ו־DNA ובעלת חברת "דנא בגובה העיניים". "היום עלות הבדיקה היא 79־99 דולר, תלוי בחברה, מה שהפך את השירות הזה למאוד נגיש. בחגים ובמבצעים מיוחדים זה גם יכול להגיע ל־49 דולר בלבד. בארץ אין זמינות של הערכות האלה, אבל בארצות הברית ניתן למשל לגשת לרשת פארם ולקנות אותן".

ז'אנה הלשטיין (צילום: דני כתרי)

"התוצאה של ההוזלה הייתה שמספר גדול יותר של אנשים החל לבצע אותן, וכך גם המאגר גדל, והסיכוי של בן אדם למצוא מה שהוא מחפש הולך וגדל", מוסיף פורז. גם הלשטיין, שמנגישה לישראלים מידע על אודות הבדיקות הללו דרך פייסבוק וערוץ יוטיוב, מעידה כי ההתעוררות בתחום גברה בתקופת הקורונה. "בשנת הקורונה לאנשים היה יותר זמן להיכנס למחקר המשפחתי, וזה מורגש בכל ענף הגנאולוגיה וה־DNA", היא אומרת. "רואים את זה בכל הקבוצות בפייסבוק שעוסקות בחיפוש שורשים. גם נולדו קבוצות חדשות וגם רואים פעילות מוגברת בקבוצות הקיימות".

מדוע שמישהו יחליט לבצע בדיקה כזו?
"בנוסף להערכת הקרבה שלך לאדם זה או אחר שנקבעת לפי כמות ה־DNA המשותפת, בבדיקה כזו מקבלים גם את המפרט האתני, כלומר מה המוצא שלך דורות רבים אחורה. יש אנשים שפשוט מסקרן אותם המוצא. אחרים עושים מחקר על שורשי המשפחה ורוצים להרחיב אותו וללמוד יותר בעזרת בדיקת DNA; ויש כאלה שעושים את הבדיקה במטרה למצוא קרובי משפחה: הורים שמסרו ילד לאימוץ ומחפשים אותו; מישהו שאומץ ומחפש הורים ביולוגיים; ילדים מבנק הזרע שמחפשים חצי אחים, וגם פנו אליי מעט גברים שבעבר תרמו זרע ומעניין אותם לדעת אם יש ילדים מהזרע שלהם. כמו כן, כבר נתקלתי בכך שבדיקת DNA הפכה סוג של מתנה טרנדית. אנשים מעניקים זאת כמתנת יום הולדת למישהו שבכלל לא חשב קודם לעשות בדיקה".

גידי פורז (צילום: צילום פרטי)

"בקורונה הייתי הרבה זמן בבית, העסק שלי היה סגור והחלטתי שאני רוצה לעשות בדיקת DNA ולדעת יותר פרטים על השורשים שלי, לפתור כל מיני תעלומות שקודם לא הצלחתי ולגלות דברים על המשפחה", מספר אסי ניסלסון־לוריא, 35, בעל מספרה מנהריה. "הנושא הזה של השורשים תמיד עניין אותי, גם הקמתי בעבר בפייסבוק קבוצה בשם 'יהודי לטביה'. על הבדיקה הזאת חשבתי גם לפני כן, אבל לא היה לי יותר מדי זמן להתמקד בכך. לפני כחודש קיבלתי את התוצאות. הצלחתי למצוא את אילן היוחסין של סבתא של אמא שלי, וגם מצאתי הרבה קרובי משפחה שעם חלק מהם כבר התכתבתי לפני כן, אבל לא הבנו בדיוק את הקשר בינינו. עכשיו בזכות הבדיקה חשפנו אותו".

שלח לחמך

לפי חוק מידע גנטי, בישראל אי אפשר לבצע בדיקות DNA, ולכן ישראלים שחפצים בכך - רוכשים את הבדיקות דרך חברות בחו"ל. "יש שתי חברות ששולחות לארץ ערכות AND: AND Family Tree, שבה על פי ההערכה יש 2.5 מיליון דגימות, והבדיקה נעשית באמצעות מטוש; וחברת 23andMe שבה יש כבר 12 מיליון דגימות והבדיקה שלה נעשית בעזרת מבחנה שצריך למלא ברוק", מספרת הלשטיין. "אחרי שעושים את הבדיקה, שולחים אותה ישירות למעבדה, והיא נכנסת למאגרי החברה בארצות הברית. את נרשמת לאתר של אחת החברות, והתוצאות וההתאמות מתקבלות אונליין. יש גם את חברת Ancestry, שהיא החברה הכי גדולה מבחינת מאגר, עם 18 מיליון נבדקים, אבל היא לא שולחת לישראל. ממנה אפשר לקנות רק דרך חברים או משפחה שגרים בחו"ל".

כמה ישראלים נמצאים כבר במאגרים הללו?
"אף אחד לא עשה את הסטטיסטיקה הזאת, אבל יותר ויותר ישראלים נחשפים לסיפורים הקשורים בכך ועושים את הבדיקות הללו. כמו כן, אנשים שעוסקים בחקר שורשים מבינים ש־DNA פותח להם דלתות במקומות ששום מסמך לא יכול לעזור להם, והרבה פעמים הם מייעצים ללקוח לעשות את הבדיקה. בן זוגי למשל, שאומץ כילד, מצא בזכות הבדיקה את אביו הביולוגי".

אסי ניסלסון לוריא (צילום: פוטו רון נהריה)

"נכנסתי לזה לעומק הרבה יותר חזק לאחרונה, בעיקר בעקבות הוזלת מחיר הבדיקות", מספר פורז. "המקרים שבהם נעזרתי בבדיקות הללו היו למשל בכמה פניות של ניצולי שואה, שאחרי שכבר מצאתי עבורם על סמך ניירת כל מיני קרובים, עדיין היו להם ספקות ואמרו: 'תוכיח לי'. או במקרים של אנשים שלא יודעים מי בני משפחתם, וחושבים שאולי יש סיכוי שמישהו מהם בעולם ביצע בדיקה כזאת ותהיה התאמה. זה מעין 'שלח לחמך על פני המים'. גם אם עכשיו לא מצאת אף אחד, יכול להיות שבעוד חמש שנים אח של הנבדק יבצע בדיקה והנבדק יקבל הודעה. טיפלתי גם במקרה של אדם שלא היה לו שום מידע על אביו. על סמך חיפושים של ניירת איתרנו שתי נשים בארצות הברית שלדעתנו הן בנות דודות ראשונות שלו. האיש ושתי הנשים האלה ביצעו בדיקת DNA וקיבלנו תוצאה חד־משמעית שהן אכן בנות דודות ראשונות שלו. הייתה התרגשות מאוד גדולה, והן גם הראו לו תמונה של אביו, שאותו הוא אף פעם לא ראה".

אחד המקרים שפורז עדיין לא סיים לטפל בהם הוא של אישה מבוגרת, שלדבריו, כשהייתה בת יום, "מצאו אותה על ספסל בתחנת הרכבת. מה עושים עם כזה דבר? רק DNA", הוא אומר. "זה עדיין בתהליך של מחקר. התהליך הוא באופן כללי די מורכב, כי גם אם מוצאים איזשהו קשר בין בדיקת DNA של שני אנשים, לא תמיד יודעים מה הקשר. צריך מחקר גנאולוגי מאוד עמוק כדי באמת להבין מה הקשר המשפחתי".

קצה חוט

"בעקבות המודעות הגוברת לבדיקות האלה, גם אני נעזרת בהן יותר", מספרת קרן מאזוז, חוקרת פרטית זה 11 שנים, שגם ליוותה כמה שנים את התוכנית התיעודית "אבודים" עם צופית גרנט, שבה צוות הסדרה יוצא למסעות בעקבות בני משפחה אבודים ומלווה את המשפחה עד רגע הגילוי. "מגיעים אליי הרבה תיקים סבוכים, ובהם יש מקרים שהלקוח מגיע ואין לו מידע בכלל, אם זה למשל כל מיני אימוצים מחו"ל, אנשים שאין להם שום מושג לגבי זהותם. כאלה שפתחו את תיק האימוץ שלהם ולא מצאו פרטים על ההורים, או ילד שהשאירו בבית יתומים לפני הרבה שנים, ואין לו שום מידע. במקרים כאלה אני נעזרת בבדיקות DNA. זו בדיקה שפותחת דלתות ויכולה לסייע בחיבור משפחות, בסגירת מעגלים".
איזה סיפור מרגש זכור לך?

קרן מאזוז (צילום: איתי מאזוז)

"טיפלתי במקרה של אישה לא צעירה שלא ידעה פרטים על אף אחד מהמשפחה שלה. כשהיא פנתה לקבל את מסמכי הלידה והאימוץ שלה, אמרו לה שאין את המסמכים. אחרי בדיקת DNA היא הפכה מבן אדם בודד לחלק ממשפחה רחבה מאוד. אומנם הורים כבר אין לה, אבל היא מצאה קרובי משפחה שלא ידעו על הסיפור ומעוניינים בקשר עמה. ברור שאפשר לעשות בדיקת DNA ולא למצוא התאמות. אבל כל היופי ב־DNA הוא שגם אם הנבדק מוצא התאמה רחוקה, הרי שזה קצה חוט מאוד גדול".

"בדיקות DNA הן אחד הכלים שבאמצעותם ניתן להתחקות אחר השורשים המשפחתיים", אומר רועי מנדל, תחקירן ראשי בחברת MyHeritage. "הן מסייעות במיוחד למאומצים שאינם יודעים דבר על ההיסטוריה המשפחתית שלהם, אבל זהו רק כלי אחד בארסנל הכלים העומדים לרשותנו במחקר היסטוריה משפחתית".

רועי מנדל (צילום: פרטי)

לאחרונה פורסמו מספר סיפורי הצלחה בינלאומיים של MyHeritage על ניצולי שואה שמצאו קרובים אחרי עשרות שנים של חיפושים, בזכות התאמת DNA. שירות בדיקות ה־DNA של MyHeritage אינו זמין בישראל משום שהחוק המקומי כאמור מונע זאת. "בדיקות DNA הן לא תחליף למחקר גנאולוגי יסודי, לאיסוף החומרים המצויים בקרב בני המשפחה השונים, למציאת מסמכים היסטוריים בארכיונים או בבוידעם, לתמונות ההיסטוריות באלבומים המשפחתיים ולסיפורים שמאחוריהם", מדגיש מנדל. "בדיקה גנטית כשלעצמה איננה תחליף לסקרנות הנדרשת, להיגיון הבריא ולתשוקה להיסטוריה הדרושים כדי שנוכל ללמוד על עברנו, ובכך לגלות גם משהו חשוב על עצמנו".

בזמן הקורונה: ישראלים רבים ניצלו את הזמן כדי לחקור על שורשי משפחתם

עוד ועוד ישראלים ניצלו את תקופת הקורונה, שבה שהו זמן רב בבית, כדי להעמיק את החקר המשפחתי, לרדת לעומקם של אילנות היוחסין שלהם ולחפש קרובים שלא ידעו על קיומם

שלח לחמך