"החזרה הגנרלית" התקיימה באולמי "גראנד פאלאס", מסביב לשולחנות ערוכים במיטב מאכלי החג כולל מצות וארבע כוסות יין. כמו כן ההגדות תורגמו על ידי העירייה לשתי השפות המדוברות על ידי העולים: מיזו וקוקית.
הרב הראשי של העיר, ישעיהו הרצל, יחד עם ראש העיר רונן פלוט והרבנים נועם קריספיל, הרב אוריאל שלומי והרב עודד בן דרור, הסבירו לעולים על סדר אכילת הברכות והקריאה בהגדה.
"יש דברים שאנחנו מכירים מליל הסדר שחגגנו בהודו כמו הביצה והמצה שהיינו מכינים בעצמנו, אבל יש דברים לא מוכרים. בהודו היינו אוכלים את המצה בלי כרפס, הביצה לא הייתה קשה והמרור היה מר באמת, לא חסה". סיפרה שרה זוטה, עולה ממדינת מניפואר.
העולים סיפרו כי בהודו נהגו לחגוג אומנם את חג הפסח בארוחה חגיגית בחיק משפחתם אבל רובם הכינו את המצות בעצמם "בשנים האחרונות היו שהצליחו לייבא מצות מהארץ וזה היה דבר גדול. תמיד האמנו שיום אחד עוד נעשה את ליל הסדר בישראל והנה זה קרה." סיפר בהתרגשות אברהם טוואגטו, אב לשלושה. לדבריו, "סיפור יציאת מצרים, העבדות והגאולה מתאים לסיפור של בני המנשה".
אמנם הגדה לא הייתה לבני המנשה אבל סיפור יציאת מצרים עבר בעל פה מדור לדור. זקני הקהילה תיארו כיצד חגגו אבותיהם את ליל הסדר בביתו של כהן הכפר עם שירה, ריקודים ומנהגים שמסמלים את סיפור יציאת מצרים.
"החגיגה הייתה מתחילה בדיוק בחצות בשעה שבה פקדה מכת הבכורות את המצרים. בני העדה היו מצווים לאכול אוכל מהיר כמו בני ישראל ונהגו לשחוט תרנגולת ולהקיז מדמה על בתי התושבים כמו במצרים", סיפר טוואנגטו.
בסדר לדוגמה השתתפות גם 20 עולים חדשים שהגיעו בשבועות האחרונים ממדינות רוסיה ושני עולים חדשים מצרפת. ראש העיר, רונן פלוט, הרים כוסית לחיי העולים החדשים וקליטתם המוצלחת בעיר: "חג הפסח מסמל את חירותו של עם ישראל שידע לשמור על זהותו במשך אלפי שנים ועמד בתנאים קשים מנשוא", הוא אמר והוסיף כי "דור אחר דור התפללו היהודים בגולה 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה', הם דבקו בתקווה והיא התגשמה".
התרעות פיקוד העורף