"מה שיש לי בראש כרגע הוא שהבנות יגדלו כמו שגידלתי את בני שרון", אמרה אינה בפתח הראיון. "אני צריכה לעזור לכלתי שרון לגדל אותן. תמיד ביקשו ממני מרשם לגידול ילדים. שאלו אותי איך עושים ילדים כמו שלך ואמרתי צריך לתת אהבה, תמיכה".
"אמה תעלה לכיתה א' בלי אבא שלה", סיפרה אינה בקול חנוק מדמעות. "היא ילדה מאוד חזקה ועצמאית וראינו את זה מגיל 3. היא מדברת על אבא שלה. היא שאלה למה הוא מת, אמרה שרק זקנים מתים ולא צעירים. היא שאלה מה נעשה עם הבגדים ואמרה שתיתן לנזקקים כמו שאבא שלה היה עושה אבל שרק את המשקפיים שלו נשאיר כמתנה. היא מבינה הכל".
בהמשך היא מספרת כי בנה "בחיים לא עשה שום דבר שיגרום לנו להתעצבן עליו". לדבריה, הוא היה רוחני ותמיד אהב את כולם, מבריק מכל הבחינות. הוא לא עישן, לא שום דבר, רק עסק בספורט, יש לו חגורה שחורה. הוא לימד את אמה לשחק שח-מט מגיל 3 ותמיד דאג לסבא וסבתא. אין יום שישי שהוא לא התקשר אליהם". עוד סיפרה כי "לא היו לו הרבה חברים אבל אלה שהיו הם חברים חברים. כולם התייצבו פה עכשיו".
היא מספרת כי כאשר התגייס לצה"ל הוא פרק את הכתף והיה יכול להוריד פרופיל, אבל "הוא לא היה מוכן לשמוע על זה. הוא ידע שהוא יעבור את הניתוח וימשיך".
לאחר מכן סיפרה כי הייתה פעם שנכדתה אמה לא הרגישה טוב וכדי לא להפריע לבנה בעלה פסח נסע עם שרון כלתה ועם הילדה לבית החולים. "לא רצינו לספר לו", היא אומרת.
התרעות פיקוד העורף