"לא דנו בהשפעות הכלכליות והחינוכיות"
הממשלה, על פי ממצאי מבקר המדינה, לא דנה בכלל בתרחישים שהיו עשויים לפגוע (ולמעשה פגעו) בתחומים רחבים יותר מרמת התחלואה בנגיף ובעומס על מערכת הבריאות. כמו כן, הוא מציין גם את תוכנית "הרמזור" שלדבריו "אישורה פגע ביכולת לצמצם את התחלואה על פי המלצת הגורמים המקצועיים, והדבר השפיע על ההחלטה בדבר הטלת סגר ארצי נוסף ב-18.9.20".
המבקר מתח ביקורת קשה על התנהלות האוצר בהיעדר תקציב ייעודי לשנת 2020. לדברי הדוח, ההסתמכות על תקציב המשכי משנת 2019 (שהועבר במרץ 2018) חורגת מהנורמה, ויש צורך לחזור לשיטות ניהול התקציב הרגילות, למרות שהמשבר הצריך קבלת החלטות תקציביות בזריזות. "משרד האוצר לא השלים בניית תוכניות כלכליות כמענה להשלכות כלכליות של התפרצות מגפה דוגמת הקורונה", ציין אנגלמן. כמו כן נכתב בדוח כי עלה קושי משמעותי של פקידי האוצר להציג את ההשלכות הכלכליות של מענקי התמיכה וכן של מגפת הקורונה בכללותה על המשק.
ההחלטות לסיוע כלכלי לציבור ולעסקים נעשו ללא עבודת מטה סדורה, על פי הדוח, ולא הבדילה בין ענפים שונים שנפגעו במשק במידות שונות: "בביקורת לא נמצא תיעוד במשרד האוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה לגבי אופן קביעת היקפה הכולל של תוכנית הסיוע שהוכרזה ולתתי הסעיפים בה, והתוכנית לא כללה התייחסות לתרחישים אפשריים של התפתחות המגפה ולמועדי בחינה של אפקטיביות התוכנית".
"משרד הבריאות התקשה בניהול"
לדברי הדוח, משרד הבריאות לא הצליח לתת מענה בתחומי הרכש ובניהול מרכז השליטה הארצי (משל"ט) למניעת הדבקה והפחתת הסיכונים ממגפת הקורונה. על פי מסמך המבקר, המשל"ט של משרד הבריאות שהוקם ביולי 2020 הצליח לתת מענה חלקי בלבד ליכולות המבצעיות החסרות של משרד הבריאות.
"לא דנו בתוכנית ליציאה מהסגר"
הדוח מותח ביקורת גם על אופן היציאה מהסגר הראשון. על פי הנכתב במסמך, הממשלה לא הכינה תוכנית יציאה שמבוססת על דעותיהם של מומחים. הצעדים הראשונים ליציאה מהסגר הראשון בתחילת מאי 2020 מומשו בלי שהממשלה דנה בתוכנית של המל"ל ליציאה ובלי מדדים ויעדים לבדיקת השפעת ההקלות על רמת התחלואה.
במהלך היציאה מהסגר הראשון הממשלה העבירה הקלות בהגבלות באופן מהיר יותר, שסתר את היעדים שהקציבה לעצמה, לפי הדוח. יותר מכך צוין כי בממשלה כלל לא בחנו את ההשפעות של צעדי ההקלות על התחלואה והמשיכה לאשר הקלות גם לאחר התגברות התחלואה מעבר ל"נורות האזהרה" שהגדירה לעצמה.
"המל"ל לא הפיק לקחים"
אנגלמן מותח ביקורת על העברת סמכויות לא רלוונטיות מהממשלה למטה לביטחון לאומי, אז בראשותו של מאיר בן שבת. המל"ל ביצע צעדים אופרטיביים, שלא מכורח תפקידו כגוף מטה ולא הצליח להשלים משימות נוספות שמוטלות עליו בשגרה. על פי המבקר הדבר נעשה בניגוד להמלצתו להקים גוף ייעודי שיוסמך למימוש החלטות הממשלה בהתמודדות עם המשבר.
כמו כן, על פי מסמכי המל"ל, נידון הצורך להקמת "צוות אדום" שיבקר את הנחות העבודה והצעדים שבוצעו במהלך הפעולות האופרטיביות להתמודדות עם הנגיף - אבל הוא כלל לא הוקם. כמו כן, המבקר מתח ביקורת על המל"ל בכך שנמנע מלהציג לשרים בכשליש מדיוני הממשלה את תמונת המצב לגבי יישום החלטותיהם.