חג הסיגד, שיצוין מחרתיים, 4 בנובמבר, הוא מנהג עתיק יומין של בני העדה האתיופית הכולל בין היתר צום, טהרה והתחדשות, וטקס חידוש הברית בין העם לאל. כמדי שנה, גם השנה, לציון החג, ייערך טקס הברכות הממלכתי בטיילת ארמון הנציב בירושלים בהשתתפות נשיא המדינה יצחק הרצוג, שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו־שטה ויו"ר התאגיד הממלכתי, המרכז למורשת יהדות אתיופיה, ד"ר שמחה גתהון.
בנוסף, ישודרו ברכות מצולמות של ראש הממשלה נפתלי בנט ושר התרבות והספורט חילי טרופר. אלא שהשנה, מלבד הטקס הממלכתי, צצות לאחרונה עוד ועוד יוזמות של גופים וארגונים שמנסות להנגיש את החג הזה לכלל הציבור.
אחת היוזמות, למשל, היא של עמותת "חברים בטבע", העוסקת ביצירת מרחבים ומפגשים קהילתיים רב־תרבותיים ונתמכת בין השאר על ידי קרן שח"ף. זו השנה השנייה שהעמותה הדפיסה את ההגדה של הסיגד כדרך לזכור ולציין את החג במסגרת משפחתית. ההגדה מיועדת למשפחות וקבוצות באשר הן, ממוצא אתיופי או מוצא אחר, דתיות או חילוניות. "השנה הדפסנו כ־2,000 הגדות", מספרת יובי תשומה־כץ, יו"ר העמותה. "פרסמנו זאת ברשתות החברתיות, ואנשים יכולים ליצור קשר ונשלח להם. כמו כן, יצרנו קשר גם עם גופים, חברות, רשויות ומוסדות שהזמינו את ההגדות מאיתנו".
מקבלים כוח
בשנת 2008 התקבל בכנסת חוק הקובע את הסיגד כחג רשמי של מדינת ישראל וכיום בחירה במקומות עבודה. לאחר שבשנה שעברה התקיים הטקס הממלכתי לציון הסיגד במתכונת מצומצמת בשל הקורונה, בחג הקרוב הוא ייפתח לקהל, בהתאם לתו הירוק. הטקס מנוהל על ידי התאגיד הממלכתי, המרכז למורשת יהדות אתיופיה, ומרכז ההסברה, המטה לטקסים ולאירועים ממלכתיים, בשיתוף משרד התרבות והספורט ומשרד העלייה והקליטה.
"יש לנו במהלך כל השבוע פעילות הקשורה בחג", מספר גשאו מסלה, מנהל שותפויות חברתי־קהילתי במנהל חינוך, נוער וקהילה של עיריית בית שמש. "התחלנו כבר ביום ראשון בפעילות בבתי ספר, בגנים ובתנועות הנוער בנושא משמעות חג הסיגד. האירוע המרכזי יתקיים מחר, 3 בנובמבר, במועדון קהילתי, ובו יהיו הסבר על החג, דוכנים, מוזיקה ואוכל מסורתי. אנחנו עושים זאת כדי לחבר את כלל התושבים - ולא רק את יוצאי אתיופיה - לחג הזה. אני מרגיש שאנשים מתעניינים, רוצים לדעת, מגיעים. חשוב שכל האנשים יכירו את המורשת של יהדות אתיופיה".
"בשנים האחרונות, מעבר לחגיגות הייעודיות ליוצאי אתיופיה, אנחנו משקיעים המון מאמצים לשתף בכך את שאר הקהילות העולות מהמדינות השונות", מוסיפה רוחמה אפשטיין, פרויקטורית לעידוד עלייה במחלקת הקליטה של עיריית בית שמש. "ב־10 בנובמבר, למשל, נערוך פעילות מיוחדת לחג הסיגד בתוך אולפן מבוגרים לעולים חדשים דוברי אנגלית שהגיעו השנה לארץ, וחלקם ייחשפו לחג הזה בפעם הראשונה. המטרה היא שלא יהיה כאן מצב שכל עלייה חוגגת את החגים שלה באופן נפרד, אלא להראות שהעם היהודי הוא עם מיוחד, והשמחה של עולי אתיופיה היא לצורך העניין גם שמחה של עולים מארצות הברית. חשוב שכל עולה בישראל יכיר את החג הזה וידע מהו. אני לא יודעת להגיד לך לאן זה יתפתח, אבל השאיפה היא שכולם יציינו את היום הזה באיזשהו אופן".
לבני וקנין, אחראי נושא פיתוח שותפויות וגיוס משאבים בעמותת "דרך כפר - יוזמות חינוך", שעוסקת בהכשרה של מחנכים וצוותי ניהול תוך התמקדות בעבודה עם נוער בסיכון, יש חזון שחג הסיגד יהפוך בעתיד לנחלת הכלל. "לעמותה שלנו יש שלוש מכינות המקיימות כל שנה פעילות לכלל הציבור בחג הסיגד", הוא מספר. "מכינות "ימין אורד" וניצוץ" בחצור הגלילית יקיימו אירוע ב־4 בנובמבר; ואילו המכינה לצעירות בקיבוץ מרחביה תקיים פעילות ב־3 בנובמבר לכל תושבי עמק יזרעאל. רוב החניכים במכינות הם יוצאי אתיופיה. הם לומדים על המורשת, המשפחה, על מה שהוריהם עברו בדרך ארצה. הם לומדים על החג ומשמעותו, ואז עושים אירוע לכלל התושבים על מנת להסביר על החג, מה הוא מסמל. יש גם שירים, ריקודים, דוכנים שהחניכים מפעילים ואוכל מסורתי. כל זאת על מנת להנגיש לכולם את החג ולתת לאנשים הזדמנות להכיר את התרבות המפוארת של יוצאי אתיופיה. זה כמו במימונה של המרוקאים, שכולם מגיעים, לא משנה מאיזה אזור".
לחגוג ביחד
"בתקופה הזו של חג הסיגד יש המון פניות אלינו מבתי ספר, מהצבא, מארגונים וגם מאנשים פרטיים שמבקשים שיגיעו אליהם מתנדבים שיספרו על החג, המנהגים, איך נהגו לחגוג באתיופיה, איך נוהגים לחגוג בישראל", מספרת רבקה גרד, רכזת מיזם "סיפור על הדרך" בחברה למתנ"סים הארצית.
המיזם, שקיים משנת 2015 ונועד לספר את הנרטיב של יוצאי אתיופיה ואת סיפור עלייתם, מתקיים במהלך כל השנה, אך המוקד העיקרי שלו הוא בשבוע שסביב חג הסיגד. "במהלך כל השבוע יש לנו למעלה מ־100 מפגשים", מספרת גרד. "מתנדבים יוצאי אתיופיה, דור ראשון ודור שני, מגיעים לבתים פרטיים, למתנ"סים, לארגונים, מספרים את הסיפור האישי שלהם ומספרים על חג הסיגד ועל מנהגיו".
"בדיוק עכשיו סיימתי שיחה עם תלמידות מבית ספר באשקלון שהגיעו לביקור והסברתי להן שחג הסיגד הוא לא רק החג של יוצאי אתיופיה", מספרת גאולה הדראי, מנהלת אתר תיירות חינוכית בכפר ביתא ישראל - חקלאות, קהילה וחוויה אתיופית בקריית גת. "אומנם זה יום שיהודי אתיופיה ציינו בגלות במשך 2,500 שנה, אבל זה חג של כל עם ישראל. אני רואה בשנים האחרונות ממש תאוצה גדולה בכל הקשור בחג הזה, אני הולכת להרצות בבתי ספר ובארגונים שונים, וכל החודש הזה עמוס אצלי. הרבה בתי ספר מגיעים אלינו כדי להבין את המהות של היום הזה ואת המורשת וההיסטוריה של יהודי אתיופיה. ישראלים עדיין לא כל כך מכירים את העבר של יהודי אתיופיה, והמטרה היא להנגיש את התרבות והמורשת הזאת לחברה הישראלית".
היום תתקיים במרכז הקהילתי באופקים חגיגת חג הסיגד במעמד ראש עיריית אופקים, איציק דנינו, שתכלול תפילות של קסים, הסברים על מנהגי החג, הופעת אמן וגם אוכל מסורתי. "נתחיל מזה שזה לא 'החג שלנו', אלא מראש זה חג של כל עם ישראל שמופיע בספר עזרא ונחמיה", אומר טלהון ימהרן, רכז קהילת יוצאי אתיופיה בעיריית אופקים.
התרעות פיקוד העורף