רק הסתיימה מערכת הבחירות האחרונה לכנסת, ויועצי התקשורת והיועצים האסטרטגיים כבר נערכים לאתגר הבא: הבחירות המוניציפליות שצפויות להתקיים ב־31 באוקטובר 2023. “המרוץ לבחירות המוניציפליות מתחיל ממש עכשיו", אומר נמרוד אלירן סבח, יועץ תקשורת ואסטרטגיה והאיש מאחורי “קמפיינר", אפליקציה דיגיטלית חדשה המאפשרת ניהול קמפיין דיגיטלי בקלות וביעילות לכל מועמד. “מי שלא נמצא בדיגיטל פשוט לא קיים. מי שרוצה היום לנצח, צריך לעבוד אך ורק בפלטפורמות האלה. זו הסיבה שאני עובד כבר שנים על מערך טכנולוגי שמביא את כל נושא הבחירות לעולם הדיגיטל ברמה האבסולוטית, כזו שמצליחה לא רק לטרגט את הקהלים הנכונים ולהניע אנשים לפעולה, אלא גם למקד מסרים ולהביא תוצאה בטוחה לכל מי שמתמודד".
סבח התחיל את דרכו בגיל צעיר כיועץ אסטרטגי, בהתחלה בעיר נעוריו ירוחם ומשם הגיע למערכות הבחירות הארציות. “אחד הדברים שתמיד עניינו אותי הוא איך לעשות קמפיין בצורה משופרת", הוא מספר. “כך נולד ‘קמפיינר’ – מערך המאפשר לכל פעיל מטעם כל מועמד לנהל קמפיין אפקטיבי שנותן לא רק תוצאות מדויקות בזמן אמת, אלא גם מאפשר למועמדים חדשים שעד כה נמנעו מלהתמודד בגלל ענייני תקציב - להתגבר על המשוכה הזו. היה לי חזון שבו אני נותן לך כקמפיינרית של מועמד או כפעילה - את כל הנושאים האפשריים הנוגעים לקמפיין, ואת מנהלת אותו לפי איך שאת מוצאת לנכון. האפליקציה הזאת נותנת לאנשים האלה את הכלים להיות שותפים ולהרגיש שהם מנהלים. כאילו כל פעיל הוא הקמפיינר היחיד של המועמד".
הפלטפורמה משלבת בין טכנולוגיה ואנשים שיודעים להתעסק בטכנולוגיה. המוטו שלי בעולם הטכנולוגי הוא שזה לא רק הטכנולוגיה, זה האנשים שעובדים בה. ואם בבחירות אין את השילוב של הדברים הללו, זה לא יכול לעבוד אף פעם. נקודת המוצא שלי הייתה שכל אדם שרוצה להיות מעורב בקמפיין של המועמד שלו או המפלגה שלו הוא קמפיינר בפני עצמו, הוא רוצה ואוהב להיות מעורב. וכאן הבנתי שאני צריך לתת כלי לאותם קמפיינרים, לאותם פעילים, שעובדים עם בליל של מסרים - את היכולת לנתב לכל אחד לפי קהלו את המסרים המתאימים, לדרבן אותם לשיח, לחזק את הקמפיין. זו צידה לדרך לכל מי שרוצה לפתוח קמפיין".
אחרי פיתוח ארוך שנים וכמה פיילוטים מוצלחים במיוחד, “קמפיינר" נמצאת עכשיו בישורת האחרונה. “התחלנו לקבל משובים מטורפים", הוא מספר. “פתאום ראינו קהל שחשבנו שהוא קהל שבוי, ומסתבר שהוא לא. פתאום ראינו קהל שחשבנו שהוא רדום וראינו שהוא מאוד פעלתן, וזה שידר לנו שהפרדיגמה של הבחירות צריכה לבוא מהכרת השטח קודם כל. כי אם אתה לא מכיר את השטח, אתה לא יודע איך הוא עובד".
סבח טוען שהפיתוח הדיגיטלי לא רק ממקסם את הישגי הקמפיין של כל מועמד ומעניק יכולת חיזוי מדויקת של עד שבוע לפני הבחירות, אלא גם מסייע לקדם מועמדים חדשים או כאלה שלא קיבלו ביטוי מספק עד כה. “ברמה האישית, זה חשוב בעיקר לתושבים שהולכים להכריע את גורל העיר שלהם, כיוון שסוף־סוף מועמדים שלא קיבלו ביטוי כי לא באו עם תקציבים גדולים ועם משאבים, או אין להם רזומה, יכולים להיות מוצגים כשווים באמצעות טכנולוגיה", הוא אומר.
“האפליקציה הזו לא רק מגיעה לקהלים, אלא גם מצליחה להעיר את האזרחים הרדומים שאכפת להם אבל פשוט האינפורמציה עד היום לא ממש הגיעה אליהם כמו שצריך. או שהגיעה והם ממילא אמרו: ‘טוב, ראש העיר הזה חזק גם כך, וכך הוא יישאר’. זה משהו שכואב לי באופן אישי. יש אנשים שאומרים: ‘אני מת להיות ראש מועצה, אבל לא אתמודד כי אין לי את הכלים’. הם מוותרים מראש והולכים על אותו מועמד שחוזר על טעויות. זה מקולקל. יש ראשי רשויות שמכהנים בגלל זה עשרות שנים. אז אני אומר: אם המחוקק לא רוצה לחוקק חוקי הגבלת כהונה כי בסוף זה יגיע לכיסא שלו, אז אנחנו באמצעות הפלטפורמות האלה יכולים לקצר את הכהונה, כשאנחנו נותנים הזדמנות למועמדים מוכשרים להגיע לקהלים רחבים".
במסגרת ניסיונותיו בעבר לדרבן את הבוחרים להגיע לקלפי, היה סבח זה שהכניס לראשונה לשימוש במערכת בחירות את “אלקטור", אפליקציה שפועלת על בסיס נתונים ובינה מלאכותית ופותחה על ידי צור ימין. מדובר במערכת דרבון בוחרים שמאפשרת קשר הדוק עם בוחרים פוטנציאליים, ואף מודיעה מתי מתבצעת הצבעה בפועל.
האפליקציה נכנסה לשימוש בתחילה בפריימריז בליכוד בדצמבר 2019, ואחר כך במערכת הבחירות הכלליות לכנסת ה־23 במרץ 2020. “על עולם הבחירות צריך להביט רוחבית ולא בטור", הוא אומר. “העולם כבר לא עובד בטכניקה הישנה, של חוגי בית ופעילים שדופקים בדלת. זה כמו דייג שזורק חכה ומחכה לתפוס דג, או דייג שזורק כמה רשתות ותופס המון דגים בבת אחת. בסופו של דבר, זה לא מספיק רק לתפוס את הדגים אלא גם לדעת לשפוך אותם בצורה נכונה לעולם הדאטה. בסוף את הקהל שלך את צריכה לדרבן גם לבוא ולהצביע".
אחד המרכיבים המתקדמים שסבח פיתח בעזרת הצוות שלו היה סקרים דיגיטליים. “כיום כולם רוצים סקרים בטווח סטטיסטי גבוה, ואנשים קצרי רוח וחסרי סבלנות. מה שעבד פעם בסקרים טלפוניים - לא ממש נותן תשובה מדויקת היום. אז הצלחנו בעזרת אלגוריתם להפוך הכל לדיגיטלי, לאסוף תוצאות שטובות במאות אחוזים יותר מאשר סקר סטנדרטי ישן. כיום סקר דיגיטלי, שעולה כמה אלפי שקלים בודדים, יכול להביא 30 אלף תשובות, שזה כבר מדגם".
האנשים האלה באים עם הרבה ידע וטכנולוגיה שהמועמדים הוותיקים לא מכירים. בזמן שמועמדים ותיקים לא מוכנים להפנים שהדיגיטל מנצח בחירות, עולים בחדר המדרגות ודופקים על דלת־דלת, המועמד המתחרה מצליח להגיע לטלפונים של כל האנשים ולקבל משוב על הרבה דברים. אם פעם 70% מההצלחה היו טמונים במפגשים האישיים, היום הם מהווים 20%, והיתר זה הדיגיטל. זה העולם וצריך להתמודד איתו. יהיה מאוד קשה לנצח בבחירות בלי נוכחות מרשימה ומקצועית בדיגיטל, ולא משנה באיזו פלטפורמה. כל מי שרוצה לנצח צריך לקחת את הצוות שלו, להתחיל עכשיו לבנות תשתית. אם פעם ידענו שאנחנו מנצחים בבוקרו של יום הבחירות, היום אנחנו כבר יכולים לדעת שבוע וגם עשרה ימים לפני אם אנחנו בדרך לניצחון כמעט באופן ודאי".
התרעות פיקוד העורף