לא רבים יודעים כי הפירוש של המילה היפנית “טאקי", שניתנה כשם למשחק הקלפים הפופולרי, הוא מפל מים. “הכרתי בתערוכה בגרמניה בחורה יפנית שהשם שלה היה ‘טאקי’", מספר מפתח המשחקים הישראלי חיים שפיר, שהמציא ופיתח את המשחק. “חשבתי שזה שם טוב וקליט והחלטתי לקרוא למשחק ככה. רק כעבור שנה התברר לי שפירוש המילה היפנית הוא ‘מפל מים’, וזה די הסתדר לי עם העיקרון של המשחק, כי קלף הטאקי מאפשר לשחקן ‘לשפוך עליו’ את כל הקלפים מאותו הצבע".
משחק הקלפים הידוע, שיצא בראשית 1983, הפך לרב מכר עולמי ולאחד המשחקים הפופולריים בעולם ב־40 השנה האחרונות. "המשחק לא התפתח בן לילה, אלא היה תהליך די ארוך של ניסוי וטעייה כדי לקבוע את חוקי המשחק הקפדניים ומינון הקלפים שמבטיחים איזון מושלם בין מזל לטקטיקה", מספר שפיר, כיום בן 72.
“העיקרון המרכזי של טאקי - שקובע שיש להיפטר מקלפים לפי התאמת צבע או מספר - הוא העיקרון הבסיסי של המשחק העממי ‘שמונה משוגע’, שאותו היינו משחקים בקלפים רגילים. אבל רוב קלפי הפקודה המיוחדים של הטאקי, כגון ‘2+ מצטבר’, ‘טאקי’, ‘סופרטאקי’, ‘הקלף פלוס’, ‘מלך’, ‘הקלף המשוגע’, ‘3+’, ‘תוקף’ ו’שובר’ וכמה מחוקי המשחק החשובים ביותר - הם כבר המצאות שלי".
סוג של התאהבות
שפיר נולד וגדל בחיפה של שנות ה־50. “בשנים ההן מגוון משחקי הקופסה שעמד לרשותנו היה די מצומצם", הוא אומר. “’סולמות ונחשים’, ‘סבלנות’, ‘דמקה’, ‘דומינו’, ‘מונופול’, ‘חבילה הגיעה’ ו’רביעיות’ הם פחות או יותר מה שאני זוכר מילדותי. בנוסף, היו גולות. הייתי ממש טוב בגולות. החופש שהיה לבני הדור שלנו בילדותנו, משחקי הרחוב, והאופי החקרני והסקרני שלי הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על היותי יוצר".
"תמיד נמשכתי לדברים חדשים ואהבתי לחקור כיצד דברים עובדים. כמעט כל צעצוע שהתגלגל לידיי סיים את חייו על ‘שולחן הניתוחים’ ועבר פירוק למטרת חקירה. מעולם לא חשבתי שאני מכין את עצמי להיות ממציא משחקים, אבל במבט לאחור אני מבין שהתכונה החשובה ביותר לכל יוצר היא סקרנות הנובעת מהרצון להכיר את העולם. הבחירה בצעצועים ומשחקים הייתה למעשה מקרית, בעקבות הצעתו של חבר נגר, אבי ינאי, להקים יחד חברה לצעצועי עץ".
שפיר למד לתואר ראשון בפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון, אך לאחר שנתיים של עבודה כמהנדס מכונות שכיר, עזב את העבודה והחל לפתח צעצועי עץ. “אבי ינאי היה זה שפתח בפניי את ההזדמנות ליצור", הוא אומר. “האושר הגדול של תהליך היצירה שבה את לבי וידעתי שמצאתי את הייעוד שלי. כשהעסק התחיל לנוע והתחילו המכירות, עזבתי כל עיסוק ופרנסה אחרים והתמסרתי לפיתוח עולם הצעצועים".
בהמשך הוא הקים את המותג “משחקי שפיר". לאורך השנים פיתח שפיר מעל 100 משחקים הפונים למנעד גיל רחב ונמכרים בכ־25 ארצות. בין יתר המשחקים שפיתח: “פיקולו", “לוגי", “קוקוטאקי", “שמונה וחצי", “אוצרות או צרות", “תפוס ת’כוס", “קלאק קלאק" וגרסת משחק קופסה ל"ארץ עיר".
“שני המשחקים שיצאו בשנה האחרונה הם ‘שוקו תות’ ו’פיקולו טוויסט’", הוא מספר. “שניהם משחקי חברה משעשעים במיוחד שלוקחים את החוויה החברתית לרמות מדהימות. לא כל המשחקים שפיתחתי כמובן זכו להצלחה ולפרסום של טאקי, אבל יש כבר לא מעט כאלו שזוכים להצלחה בינלאומית מרשימה, ונראה לי שיהיו עוד כמה בטרם אתלה את הכפפות. אני אוהב את כל המשחקים שהמצאתי כמעט באותה המידה כי אני נקשר לחוויה היצירתית שחוויתי איתם, שזה כמו סוג של התאהבות. לכן קשה לי לומר מי טוב יותר בעיניי ואת מי אני אוהב יותר".
הבדל של אחוז וחצי
לרגל חגיגות 40 שנה לטאקי, שפיר מספר כי בשנה הקרובה תצא מהדורה מיוחדת של המשחק, שהיא גם מחווה למאייר ארי רון, מעצב קלפי הטאקי, שהלך לעולמו לפני חמש שנים בגיל 85. “במהדורה הזאת, עיצוב המספרים והסמלים הראשוני של המשחק, שנעשה במקור בצביעה ידנית, משוחזר בידיו האמונות של יניב שמעוני, שאף הוא מאייר שחתום כבר על כמה פניני תרבות ישראליות", אומר שפיר.
"‘לעולם לא’, קבעתי בפסקנות. ‘משחקי מחשב לעולם לא יחליפו את המגע האנושי החם של משחק פנים אל פנים’. כבר אז ראיתי במשחק פעילות חברתית הכרחית לקיומנו, כמו מוזיקה, ספרות, אמנות ומחול, ולא רק כתופעה בידורית של העברת זמן. התברר שצדקתי: משחקי המחשב העמידו אומנם אתגר עצום בפני משחקי הקופסה, אבל זה בדיוק מה שאילץ אותנו, היוצרים, להשתפר. לא לנסות להתחרות ביתרונות המובהקים של הטכנולוגיה הממוחשבת, אלא לשאוף להעניק חוויה עמוקה יותר, מרגשת יותר ומתגמלת יותר. והנה, משחקי הקופסה של היום רבים יותר, איכותיים יותר, מגוונים יותר ומעשירים יותר מאי פעם". בין היתר, שפיר גם הוציא לאורך השנים כמה ספרי ילדים פרי עטו. “כולם עוסקים בעולם המשחק ובעולם היצירה", הוא אומר.