הסנגוריה הציבורית מצטרפת לערר שהגיש אבריאל בר יוסף, הנאשם בתיק 3000, על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לסווג צווים שיפוטיים כחומר מודיעיני אותו ניתן להסתיר מהסנגורים בהליך הפלילי.
כפי שפורסם לראשונה במעריב, בית המשפט העליון יכריע בשאלה האם צווי בית משפט אשר אמורים להתבצע על ידי רשות מודיעין כגון צו האזנת סתר, הינו חומר מודיעין. השאלה אינה בנוגע לתוצרי הצו, אלא בנוגע לצו עצמו עליו בית המשפט חתם. הצווים התגלו במסגרת בדיקה שערכו סנגוריו של בר יוסף עם סנגוריו של מיקי גנור, רווית צמח ועמית ניר, שהצטרפו אף הם לערר שהוגש לבית המשפט העליון.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים<<<
מוקדם יותר השבוע פורסם לראשונה במעריב כי לשכת עורכי הדין ביקשה אף היא להצטרף להליך, כידיד בית משפט, כאשר עמדתה של הלשכה מצדדת בעמדת הסנגורים כי יש להציג לפניהם את הצווים שנחתמו על ידי בית המשפט.
עמדתה של הסנגוריה הציבורית מוגשת באמצעות דוד שרן, הנאשם אף הוא בתיק 3000, ועל כן אין צורך שהסנגוריה תגיש בקשת הצטרפות כידיד בית משפט כפי שעשתה לשכת עורכי הדין.
לעמדת הסניגוריה הציבורית, "קשה להפריז בחשיבותה של הסוגיה שבנדון ובהשפעתה על היכולת לקיים הגנה אפקטיבית על זכויותיהם של חשודים ונאשמים במסגרת ההליך הפלילי". לטענתם, "הסתרת תוכן הצווים ואף את עצם העובדה שהוצאו צווים, על ידי הגדרתם כ"חומר מודיעין", מונעת מההגנה את היכולת לקיים דיון בפגמים שנפלו בהוצאת הצו ומעקרת מתוכן את הכלי שהועמד לרשות ההגנה".
לטענתם, "הגדרתו של צו כחומר מודיעין מביאה לכך שאם אותו צו לא הביא בסופו של דבר לאיסוף ראיות מפלילות, הוא לא יהיה גלוי להגנה גם בהליך העיקרי. כך, פעולה נפסדת של הרשות – למשל, הטעיית בית המשפט בשלב הוצאת הצו – אשר עשויה כשלעצמה להקנות לנאשם סעד מכוח דוקטרינת ההגנה מן הצדק, תפגע בהוגנות ההליך מבלי שיתאפשר להגנה לטעון בעניין".
"יתרה מזאת: בענייננו אין מדובר בהאזנת סתר "סתם", אלא, בין היתר, בשימוש ברוגלות, אשר פגיעתן בפרטיות היעדים אליהם הן מופנות, לרבות מי שלימים יהיה נאשם בהליך העיקרי, חמורה במיוחד. במאמר מוסגר נעיר, כי ספק בעינינו אם חוק האזנת סתר הוא אכסניה משפטית מתאימה להוצאתם של צווים אלה", נמסר עוד מהסנגוריה הציבורית.