ביטחון עצמי מופרז היא אחת התכונות הבעייתיות של האדם, אבל רשלנות וביטחון עצמי ביחד, הם מתכון הרסני במיוחד. את זה למדו בני זוג הנישואים 17 שנים, אשר מוצאים את עצמם כעת בעיצומו של הליך פרידה לא פשוט. האישה עבדה יחד עם בעלה כמנהלת אבטחת איכות במפעל המייצר רכיבים לתעשייה הביטחונית, כשהבעל הוא הבעלים ומנכ"ל החברה.

מכתב התביעה שהוגש לבית הדין הרבני עולה סיפור מדהים. האישה, באמצעות עורכת הדין שרין סולן מגוללת את החלמאות של בעלה, שהובילה לחשיפה הרומן שניהל ממש מתחת לאפה. לפני כשלושה חודשים, בשעות הערב הניח הבעל דו"ח חניה וביקש מרעייתו לשלמו. האישה כמובן לא היססה ולמחרת שילמה אותו. חודש וחצי לאחר מכן שוב הניח הבעל דו"ח חניה, שוב אותה עבירה; חניה באדום לבן.
בשלב זה, החליטה האישה לבדוק את כתובת שבה נרשם הדו"ח ואז התברר כי בשני המקרים הדוח נרשם באותו רחוב, פעם מול בית מספר 17 ופעם מול בית מספר 19. היא הפצירה בבעלה להיות זהיר ודרך אגב שאלה אותו מדוע הוא מחנה את רכבו באדום לבן ומה עשה באותה כתובת בשעות הבוקר. הבעל, לטענת אשתו, אמר כי מדובר בפגישה עסקית בבית קפה.

עו"ד סולן טוענת כי האישה לא נזקקה לבלש כדי לחשוף שלושה דברים: האחד, שברחוב הזה אין שום בית קפה וגם לא ברחובות הסמוכים לו. בנוסף באותו רחוב בבית מספר 21 מתגוררת מזכירתו. והדבר האחרון, באותם בקרים שבהם נרשמו הדוחות הגיעה המזכירה באיחור לעבודה תחת ההסבר כי "לא חשה בטוב".
עם הנתונים האלה והמסמכים הנדרשים היא התייצבה בפני בעלה ושטחה בפניו את כל שידוע לה. הבעל הודה מיד כי הוא מנהל קשר עם המזכירה ובאותו הרגע ביקשה ממנו האישה לעזוב את הבית, אבל הוא סירב.
עו"ד סולן טוענת כי הדרישה של מרשתה היא לגיטימית לחלוטין וטענה עוד כי "את העסק הקימו בני הזוג יחד ולכן היא זכאית למחצית מההון שנצבר, בנוסף לכתובה ומזונות של 25 אלף שקלים בחודש בהתאם לאורח החיים שניהלו". האישה הסבירה את הבקשה לצו ההרחקה: "אני חוששת מהתגובות האלימות שלו".
החנית וגם שילמת? עו"ד סולן