לפני כחודשיים תחזית של סגר כללי ומאות אלפי מפוטרים הייתה לא מציאותית. המשקיעים בשוק המקרקעין עומדים כיום בפני קבלת החלטות בתנאי אי ודאות. סביבה עתירת סיכונים מהווה הזדמנות לרכישות חדשות והכנסת מוצרים חדשים בתנאים טובים המנצלים את ההססנות הקיימת בשוק, אולם דורשת הכרת אבני יסוד בשוק הנדל"ן במדינת ישראל.
כשנה לאחר התפרצות המגפה, המועצה האירופית פרסמה את מסקנותיה, לפיהן נוצרה בהלה בלתי מוצדקת שהובילה לבזבוז כספי ציבור. יש לציין כי בעת מגפת שפעת החזירים, מי שידע לנצל את הפחד ששרר בציבור, הפך את המשבר להזדמנות.
בעוד ערכם של נכסי הנדל"ן המסחרי פחת בעשרות אחוזים ולעתים עד כדי מחצית מערכם, והמשיך לדשדש עוד שנים רבות, פחת ערכם של נכסי המגורים בשיעורים מתונים של 5%-15% לערך באזורים השונים וחזר לעלות באופן מהיר בסיום התקופה.
ממש לאחרונה פרסם שר האוצר בשידור חי את תכנית "ההבראה" של הממשלה למשק. עם כל הכבוד הסדר זה אינו מספיק. מתן תשלום בן ששת אלפים עד שמונת אלפים שקלים לעסק עצמאי הינו כקליפת השום. דווקא הכספים שמנותבים לעובדים שהוצאו לחל"ת ראוי וישולמו לעצמאים ומנגד העצמאים יתחייבו להעסיק את השכירים.
נדמיין תרחיש שאדם משקה ענף מכלל העץ השלם, ודאי שהעץ ינבול ואיתו הענף, המטרה להתמקד בשורשי העץ ובכך הענף יצמח וישגשג, נכון להיום אין בתכנית הפעולה כדי לרפא את השוק במישור הכלכלי.
בנוסף בטווח הקצר הממשלה צריכה להעניק הטבות קונקרטיות במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים הנמצאים בקבוצת סיכון משמעותית תוך שמירה על המגזר היצרני במעגל העבודה וזאת מכיוון שכניסתו למעגל האבטלה תקשה עליו לעמוד בתשלומי המשכנתא. נוטלי משכנתאות שיאלצו "להחזיר את המפתח לבנק" עלולים ליצור משבר מתמשך ולגרום להידרדרות פיננסית במדרון חלקלק.
ממש לאחרונה התקיים כנס ראשון מסוגו בשילוב אפליקציות מתקדמות עם מומחים במשק הישראלי בשם "אבני דרך במציאות הנדל"נית החדשה" בהנחיית עו"ד מורן גור, בין המשתתפים בכנס יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל, מנכ"ל איגוד הבנקים, יו"ר איגוד האדריכלים, כולם הציגו כיווני עבודה מעניינים הפותחים צוהר להזדמנויות.
יו"ר לשכת השמאים, חיים מסילתי המליץ למשקיע הסביר להיזהר ולהיות ערני בתקופה זו שכן לא כל מה שנחזה להיות אטרקטיבי בהכרח כזה. עוד טען שצריך לקחת בחשבון שעסקה שלא נבדקת כהלכה יכולה בעצם להתגלות בסופו של דבר כעסקה כושלת.
לשיטתנו לציבור נוטלי המשכנתאות מוצע לפעול כבר כעת עם הופעתם של אותות משבר ראשונים וזאת באמצעות פנייה לבנקים, שכן הבנקים לא בהכרח יוזמים את תוואי רשת הביטחון בהיותם מערכת אשראי שיש לה אינטרסים. במסגרת אותו כנס נדל"ן, התייחס מנכ"ל איגוד הבנקים לתרחישי דחיית המשכנתא ואמר: "יש הסכמה מוחלטת גם של מנהלי נותני אשראי בישראל כי זו בעצם פעולה שהבנק יוזם אותה, אז בעצם הבנק אומר אם אתם מתקשים, בואו אליי, אני אעזור לכם לדחות למשך שלושה חודשים 4 חודשים, אז לגבי הנושא הספציפי הזה, אנחנו לא נפגע בכך לא נפגע בלקוח.." בהתייחסו לדירוג האשראי.
בנוסף מוצע לצמצם את ההוצאות שאינן הכרחיות עד לחלוף תקופת חוסר הוודאות. לשוכרי הנכסים המסחריים מוצע להתאים את תשלומי השכירות במשורה תוך ידיעה שגם השוכרים וגם המשכירים מצויים בקבוצת סיכון כלכלית.
גם במישור השכירויות עולות שאלות רבות דוגמת האם המגיפה מהווה פורס מז'ור (כוח עליון) שבעטיו ניתן לבטל חוזים ללא הפרה. ההמלצה שלנו הינה להגיע להבנות מבעוד מועד עם בעלי העסקים שבעצמם מצויים במשבר בעת הנוכחית.
ככל שלא נראה צעדים ממשיים מצד ממשלת ישראל, אנו צופים ירידה בערכי הנדל"ן המסחרי וירידה זמנית שתתייצב מהר של שוק הנדל"ן למגורים. יובהר ששוק הנדל"ן אינו סגמנט בודד במערכה ובוודאי שעל גורמי הממשל ומתווי המדיניות בבנק ישראל לתת פתרון מקיף גם לרכיבים רבים אחרים.
לעמדנו צוות החירום חייב לגעת גם במישור התכנוני ולפתוח את צוואר הבקבוק שנוצר על פי חוק התכנון והבניה. מתברר, כי כבר כיום קיימת מערכת שליטה מרחוק להליכי תכנון שלא באמת מנוצלת באופן מיטבי, על כך אדריכלית עדנה מור בכנס "אבני הדרך במציאות הנדל"נית החדשה": "..היום יש תשתית ברורה ומסודרת של כל הנושא של הרישוי המקוון. הבעיה היחידה היא שאנחנו כרגע למשל מעלים תכנים דוגמת מסמכים, תכניות, קבצים והרובוט שבתוך הרישוי המקוון אכן בודק את כל המסמכים הללו אבל אין כרגע, למעשה בני אנוש שבודקים בצד השני.."
מכאן שגם הרגולטור, שקידם בשנת 2016 את תיקון הבקשות להיתר מרחוק הידועות כ"תיקון 101 לחוק התכנון והבניה" בהחלט מחויב לאכוף ולממש את אמצעי השליטה מרחוק על מנת לייעל הליכים ולקדם בקשות שיזורזו לכדי פרויקטים בפועל.
התרעות פיקוד העורף