הצעת החוק שהגיש יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ עודד פורר, אושרה היום (רביעי) בקריאה טרומית, ברוב של 55 בעדה, וללא מתנגדים. לפיה, האפוטרופסות של מי שרצח או ניסה לרצוח – תשלל ממנו. זאת, לאחר שנודע על סירובו של אביעד משה, החשוד בניסיון לרצוח את אשתו שירה איסקוב, למנוע מבנם המשותף לקבל חיסון.
פורר אמר בתגובה: "התחלנו היום בתיקון עוול נוראי. אפעל לאישור סופי של החוק בקריאה שניה ושלישית בשבועות הקרובים". זאת, בהמשך לחשיפה כי מי שניסה לרצוח את שירה איסקוב ממשיך להתעלל בה, אם כי נפשית, תוך שהוא מונע מבנם המשותף לקבל חיסון.
בתוך כך, כחלק מיום הציון למאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, שוחח עופר איסקוב, אחיה של שירה, עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM, לאחר שהגיע לשדולת הנשים בכנסת אמש: "באיזו מדינה מתוקנת אבא שרוצח את האמא מול העיניים של הילד, המדינה מחייבת את הילד לראות את הרוצח של אמא שלו? הממשלה יכולה לשנות את החוק, השאלה עד כמה היא עסוקה בעצמה".
שלום עופר, מה שלום שירה?
"אתמול עלינו למליאה לשדולת הנשים שהייתה בכנסת, רצינו לבוא ולדבר, כששירה שומעת את הדברים דרך הזום כמובן. פתאום זה התחיל להציף בה כל כך הרבה דברים, ולהחזיר אותה בפלאשבק נוראי אחורה. פשוט לא יכולנו לעלות גם לשידור, נאלצנו לבסוף לבטל את זה. רצינו לומר את מה שיש לנו מול החכ"ים שיושבים ובקושי עושים משהו בנידון".
היה קשה להכיל את הדיון?
"מאוד, כי יש סיסמאות. יש יום? מעולה, ניסחתם סיסמא? מעולה, מה עושים עכשיו? מה הח"כים יכולים לבוא ולעשות עכשיו בשביל לעמוד מאחורי הסיסמא הזו?".
מה אתה מצפה שיעשו?
"החוק האבסורדי שיש לרוצח אפוטרופוס כלפי הבן שהיה עד לכל המעשים האלה; בואי תיקחי את המקרה של מיכל סלה, הבן שלה צריך לבוא ולבקר בכתליי הכלא פעם בשבוע, איפה זה נשמע הגיוני? באיזו מדינה מתוקנת אבא שרוצח את האמא מול העיניים של הילד, המדינה מחייבת את הילד לראות את הרוצח של אמא שלו?".
מתקשרת האחות מטיפת חלב, תאר לנו את הסיטואציה.
"האחות מתקשרת ואומרת: 'אנחנו נאלצים לבטל לכם את התור, כי אנחנו צריכים את החתימה של אבי הילד'".
היא מכירה את הסיפור?
"היא מכירה כן. אבל לא יכולה לעשות כלום בנידון, היא לא יכולה לעבור על החוק".
אבא לא מאשר.
"נכון, זה אבסורד. הלכנו למרכז להתפתחות הילד, אמרו לנו שצריך את החתימה של האבא. הילד לא יכול לבוא ולהתפתח. מבחינת הטיפול לילד, הוא יצטרך טיפול פסיכולוגי אחרי כל מה שהוא עבר, ראה, את כל מה שצפוי להיות לו בעתיד. הוא צריך לספוג את זה?"
סוג של נקמה? התחשבנות של הבעל, הנאשם, החשוד, דרך הילד בשירה?
"בוודאי, אין בזה שום צל של ספק. אבל זו נקמה בבן שלך, אין פה שום דבר שקשור לשירה, זה קשור ספציפית לבן שלך. הוא צריך להבין את זה שחיסון או טיפול פסיכולוגי לא יעשה טוב לשירה, אלא יעשה טוב לבן שלו".
איך היא הגיבה?
"היא ישר התקשרה אליי 'עופר מה עושים? איך אני יכולה להמשיך הלאה? אני לא יכולה לעשות לו טיפול, לא לקחת למרכז להתפתחות הילד, לא יכולה לעשות לו חיסון, מה אני יכולה לעשות? לקחת אותו לחוגים אני לא יכולה בלי אישור שלו. מה כן אני יכולה לעשות?'".
יש דרך לפנות לביהמ"ש לענייניי משפחה? לבג"ץ? אתם הולכים בכיוונים האלה או שאין סיכוי?
"דיברנו עם חברי הכנסת במטרה לשנות את החוק הזה בימים הקרובים אפילו, וזה יעלה להצעת חוק".
זה ריאלי?
"אני מאוד חושב שכן. אני חושב שאם הממשלה רוצה, היא מעבירה את זה עד השעה 12:00 בצהריים היום. השאלה היא עד כמה היא רוצה, עד כמה היא עסוקה בעצמה, בקורונה שיכולה לחלוף בעוד מספר חודשים אבל המלחמה הזאת נגד נשים היא עדיין מבעבעת בתוכנו וזה דבר שהם לא שמים לב לזה בכלל".
מה שלום הילד?
"כמו שאמרתי, רצינו לקחת אותו לטיפולים פסיכולוגיים קליניים. את יכולה לראות אותו משחק ופתאום יושב על הרצפה ומתחיל לצעוק סתם, בלי סיבה, אין כלום".
הוא ממש קטן. מה אומרים המטפלים? ברור שהוא חי בצל הדבר הזה?
"הוא לא קיבל טיפול כי האב לא חותם, אי אפשר לבוא ולקבל טיפול".
מה שלומה של שירה, הנפשי והגופני?
"המצב הגופני הרבה יותר טוב, המצב הנפשי שלה פחות. יש עוד הרבה טיפולים שצריך לעשות, קוסמטיים, לאחות את כל הצלקות שיש לה על הפנים, אבל מבחינת פיזיות היא הולכת והיא יכולה להחזיק דברים קטנים בשתי ידיים, אמנם לא את הבן, אבל להרים דברים. טיפולים מוטוריים, אנחנו עדיין בטיפולים. אבל לראות את הילד ככה שהוא ממשיך לסבול בלי לעשות עם זה כלום זה נוראי".
היא בפחדים?
יש לה את הלילות שלה, למשל היום בלילה היא לא יכלה פשוט לישון".
היא מתקשרת בלילה?
"כן, התקשרה אליי היום בשעה 02:00 בלילה, ראתה שאני מחובר ואומרת לי 'עופר אני לא מצליחה לישון, לא מצליחה להבין את הדברים איך הם מתנהלים פה, למה הבן שלי צריך לסבול בגלל כל החוקים שיש פה במדינה'"?