"היום שוב חפץ חזר על הדברים שלו בעניין תיק 2000, סיפר על כך שנוני מוזס היה האויב הראשי של נתניהו, על השיחות שלו עם מילצ'ן. בעיניי, תרומתו של חפץ לתיק 2000 לא מרובה", פתח גליקמן את דבריו.
"לפי מה שחפץ מספר, האויב של ישראל הוא לא איראן אלא נוני מוזס. הפרנויה והתיאורים של משפחת נתניהו באשר למוזס, חפץ מתאר שאתה (בן כספית) בטח מקבל כסף מנוני מוזס למרות שאתה בכלל עובד במעריב. לחפץ עשו תרגיל חקירה מאוד מכוער במשטרה. בסוף הוחלט שאת הקטע על זה יהיה בדלתיים פתוחות, אלא אם כן זה יהיה יותר מדי חדירה לפרטיות ואז הפרקליטות תבקש", המשיך.
"חפץ החל לספר על החקירות שעבר, הוא לא הגיע עדיין לאותו תרגיל. חקירות זה דבר מאוד קשה, במיוחד חקירה כזו בה החשוד שומר על זכות השתיקה, ומצד שני כן אותו תרגיל עבר את הגבול, ולכן זה גם צריך להיאמר. חפץ עצמו מעיד שלא אותו תרגיל ולא אמירה כזו או אחרת היא זו שגרמה לו לחתום על הסכם עד מדינה, אלא בעיקר חתימתו של פילבר, ובגלל הוא לא רצה להישאר אחרון שיישאר בגדר חשוד", הוסיף גליקמן.
"ההגנה מתמקדת עכשיו בתרגילי החקירה, ובשורה התחתונה זה היה לא נעים. חפץ בטח חווה אותו כאירוע טראומתי, הוא גם אומר שנעשו נגדו דברים מפלצתיים. אותו תרגיל בעיניי הוא על גבול הלא לגיטימי, לא היה צריך לעשות את הדבר הספציפי הזה. אם לא הייתה קשורה חקיקה לעניין תיק 2000, לא היה תיק. שמענו את נתניהו אומר שמוזס סחט אותו, דווקא בתיאורים של חפץ מתגלה תמונה הפוכה, שמי שלאכורה מעביר מסרים מעניינים זה נתניהו", סיים גליקמן את דבריו.
התרעות פיקוד העורף