"אני בטוח שיש חוקרים שהרימו גמה בתיק ואמרו 'אה לא ידעתי'. עכשיו, זה שחוקר נמצא במצב בו הוא לא יודע את כל הפרטים זו בעיה. ומה אם במהלך האזנה הזו, שהיא האזנה שלא קיבלה ביטוי בחומרי החקירה, הייתה ראיה מזכה לטובת נאשם כלשהו? ואם הייתה שם ראיה מזכה אז למה היא לא באה למשפט? מי החליט? הרי אם יש לי האזנת סתר אני יכול להגיד, 'חברים אני רוצה לשמוע את הכל. אפילו דברים שהם אולי צנעת הפרט או חיסיון - אם הוא דיבר עם עורך דין, עם פסיכולוג, או עם כוהן דת. למה זה לא מגיע החוצה? יש כאן בעיה", הסביר הבכיר לשעבר ביחידת להב 433.
לדבריו, הוא אינו יודע אם אכן התרחשה פריצה למכשיר סלולרי של גורם בתיק 4,000, אך הוא כן סיפר שבעבר היו האזנות סתר שבמהלכן התגלו ראיות מזכות: "לפעמים תיקים נסגרו בגלל זה. באה המשטרה בהגינותה ואמרה: תקשיבו חברים, האזנתי ומסתבר שלא כצעקתה, וזה משנה את התמונה המלאה".
עוד הסביר חוקר הסייבר כיצד מתנהלות החקירות בהן נעשה שימוש בהאזנות: "באופן כללי חוקר שמקבל תיק וקורא אותו אין לו מושג מאיפה מגיע החומר המודיעיני בו כי רשום מקור חד פעמי. בסופו של דבר אתה מקבל נייר שכתוב עליו ידיעה מודיעינית, לא כתוב עליו מקור טכנולוגי. אם כתוב לך מקור חד פעמי אתה לא יכול לבוא לרכז המודיעין ולהגיד לו 'תשאל את המקור שוב בכדי שנעשיר את הידיעה', אתה לא יכול כי זה מקור חד פעמי".
עו"ד תמם שיתף בתיקים בהם הוא נתקל בימים אלו, כעורך דין שמתעסק בחקירות סייבר: "יש לנו לקוחות שפרצו להם וגנבו מהם מידע. לעיתים, גם בני זוג שנמצאים בהליכי גירושים משתמשים בפריצות לתיבות המייל וטלפונים. הנושא הזה פשוט פרוץ, מאז הסיפור עם אפי נוה. הנרטיב ששולט הוא שראיה היא ראיה ולא משנה איך הושגה, אם היא הושגה באמצעים לא כשרים היא צריכה להיפסל, אבל זה לא קורה וזו בעיה".
התרעות פיקוד העורף