עוד כתבה כי "לעניין תיקון החקיקה, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שיש לדחות את העתירות בעניין זה. זאת, שכן האופן שבו פותחה בפסיקה האפשרות המשפטית לפסול חוקי יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד, אינה מאפשרת לבית המשפט להתערב בתיקון חוק היסוד".
עוד כתבה בהרב מיארה במכחוות הדעת: "התיקון לא נועד לפתור בעיה כללית, אלא לשנות את התוצאות החוקיות של הרשעה פלילית על כהונה של שר, ולאפשר לחבר כנסת מסוים, שהורשע בדין, להתמנות לתפקיד שר, מבלי שתיבחן שאלת הקלון על ידי יושב ראש ועדת הבחירות. בהמשך לכך הובהר, כי הסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד של הכנסת לא נועדה להסדיר עניינים פרטניים של חברי כנסת והקושי מתעצם מפני שמדובר בסוגיות רגישות וערכיות של טוהר מידות, תוך שינוי "כללי המשחק" לאחר הבחירות".
בתגובה לדברים, מסר השר דרעי: "היועצת המשפטית מאשרת בתשובתה כי מעולם לא התחייבתי לפרוש מהחיים הפוליטיים לצמיתות וכי לא הפרתי את הסדר הטיעון ולא הולכתי שולל את בית משפט השלום בהתפטרותי מהכנסת ה-24. אני בוטח בבורא עולם, מאמין וסומך על בית המשפט העליון בירושלים שיתכנס מחר בהרכב מורחב של 11 שופטים, שישמע את קולם של למעלה מ-2 מיליון אזרחי ישראל ובכללם 400 אלף מצביעי שס שרוצים לראות אותי שר בממשלת ישראל".
"אני סמוך ובטוח שבית המשפט העליון יאפשר לי להמשיך ולפעול לצמצום הפערים בחברה וישים קץ למסע הרדיפה כנגדי וכנגד בני משפחתי שנמשך כבר למעלה מ-6 שנים. שנים מייסרות של חקירות קשות שלי ושל קרובי משפחתי, שנים של חשדות כבדים כנגדי שכדברי היועץ המשפטי לשעבר ד״ר אביחי מנדבליט, 'ההר לא הוליד אפילו עכברון'", הוסיף.
עו"ד ינור ברטנטל - מומחה למשפט ציבורי ופוליטי מתייחס להחלטת היועמ"שית שלא להגן על מינויו של אריה דרעי לשר: "היועמ"שית סומכת ידה על הלכת פנחסי-דרעי שנקבעה בכתב אישום קודם של דרעי עצמו. בהלכה זו הוחלט שגם אם שר יכול לכהן בתפקידו לפי החוק, יש לשקול את שאלת הסבירות. בעניין זה טוענת היועמ"שית כי הדבר אינו סביר במקרה של דרעי, גם בשל הרשעות פליליות קודמות. מנגד, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי בשל התמיכה הציבורית הרחבה למינוי, שמצאה ביטויה בין היתר באמצעות הבחירות, בשל שיקולים פוליטיים וקואליציוניים אין זה סביר למנוע את המהלך. בית המשפט יצטרך לדון בשאלת הסבירות לעומת הכשירות ולהחליט היכן המשקל רב יותר במקרה זה".
התרעות פיקוד העורף