מאות אנשי קבע בעבר ובהווה, רבים מהם חברים בעמותת מגן ביטחון, עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את איסור ההתאגדות וההתארגנות החל על משרתי הקבע. ההתאגדות נועדה לאפשר למשרתי הקבע להביע את עמדתם בנוגע לזכויותיהם. העתירה הוגשה על רקע הגעת הצבא להסכמים הפוגעים בזכויותיהם של משרתי הקבע.
בשנת 2004 עברו משרתי הקבע ממסלול של פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, ומאז הגיע צה"ל לשלושה הסכמים עם משרדי הביטחון והאוצר, ללא הסדרת המסלול בתקנות ותוך הרעת התנאים שהובטחו למשרתי הקבע לאורך השנים והסתרת חלק מההסכמים שנחתמו בשנים 2015־2016.
לטענת העותרים, בהסכם הצפוי להיחתם בימים הקרובים, חלק מהתשלומים המגיעים לאנשי הקבע כיום עד גיל 67 יוגבלו לגיל 60 בלבד. עורכי הדין עדי נוי ורן כהן רוכברגר, שהגישו את העתירה, מסרו ל"מעריב": "הצבא נמצא היום, למרבה הצער, במשבר כוח האדם הגדול בתולדותיו, כי במשך שנים הסכים לפגיעות חוזרות בזכויות משרתי הקבע במסלול הפנסיה הצוברת, תוך העדפה של זכויות הקצינים הבכירים בפנסיה תקציבית. רק לאחרונה גילינו את ההתנהלות הזו, שהוסתרה מהמשרתים במשך שנים, ולכן הוגשה העתירה.
"מטרת העתירה למנוע המשך התנהלות פסולה זו ולא לאפשר לסגור כעת עם האוצר בחדרי חדרים תקציב, שיפגע פעם נוספת במשרתי הקבע שהסתמכו על הבטחות המפקדים. פגיעה כזו בבסיס האמון בין המפקדים לפקודים תהיה בכייה לדורות".
מדובר צה"ל נמסר: "האיסור על התארגנות חיילים קבוע בפקודות הצבא במשך שנים ארוכות, ומטרתו למנוע פגיעה בעקרונות יסוד החיוניים להבטחת יכולתו של הצבא לעמוד ביעדיו, ובהם ההירארכיה הצבאית, והמשמעת הצבאית. משרתי צה"ל, המבצעים את שירותם מתוך תחושת שליחות ומשמעות, ומתוך אהבה למדינה, ראויים לתגמול הולם עבור שירותם, ליציבות ולוודאות. בהתאם, מפקדי הצבא פועלים באופן מתמיד לשמירה על זכויות המשרתים ולשיפור תנאי שירותם, מתוך הכרה והוקרה לפועלם ולעשייתם החשובה. תגובת המדינה לעתירה תימסר לבית המשפט כמקובל".
התרעות פיקוד העורף