על מנת להכריע במחלוקות שהתגלעו בין הצדדים בהליכים משפטיים, נוהג ביהמ"ש למנות מומחה מטעמו על מנת שזה יסייע לו להכריע בהן. מדובר במומחים מקצועיים, בנושאים ספציפיים (למשל פסיכיאטר או כלכלן או רואה חשבון) שמגישים חוות דעת מקצועית מטעמם לביהמ"ש שמטרתה להכריע במחלוקת.
תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מסמיכות את ביהמ"ש למנות מומחים מטעמו. אף שמדובר במינוי של ביהמ"ש אין הדבר מחייב את ביהמ"ש לאמץ את חוות דעתו כ"חותמת גומי". ההחלטה הסופית במחלוקות שבין הצדדים נתונה בידי השופטים. לצד זאת, לחוות דעתו של המומחה משקל רב, והוא נתפס כמומחה אובייקטיבי וניטראלי, המשמש כזרועו הארוכה של בית המשפט. זאת, להבדיל מומחה מטעם אחד הצדדים, שנשכר על ידי אותו הצד שגם משלם לא את שכרו.
"למשל", מוסיפה עו"ד גייזלר, "נושאים כלכליים הם לא המומחיות של כל השופטים או נושאים רפואיים כאלה ואחרים. במקרים כאלה, נעזר ביהמ"ש במומחה מטעמו. אני מגיעה מתחום דיני המשפחה, שם נעזרים במקרים רבים ברו"ח, או מומחים מבחינת משמורת, הסדרי ראייה וכדומה. אני סבורה שמרבית התיקים בדיני משפחה בסופו של יום נקלעים למצב שבו אין אפשרות אחרת אלא למנות מומחה".
לדברי עו"ד גייזלר, פרט למקצועיות ולניסיון של המומחה, הדבר הכי חשוב בעניינו הוא היותו אובייקטיבי. "לביהמ"ש יש רשימת מומחים מהם בוחרים. יש הקפדה מאוד מאוד ברורה על כך שאין כל קרבה ואין כל היכרות בין הצדדים לבין המומחה".
עו"ד גייזלר נזכרת בתיק שבו ייצגה איש בורסה כאשר היה צורך בחוות דעת של מומחה כלכלי הבקיא ברזי היהלומים. לעמדתה של גייזלר, חוות דעתו של המומחה לא תאמה את המציאות מבחינת שווי החברה ועל כן היא ביקשה לפסול את מומחיותו. הבקשה אכן התקבלה, מונה מומחה נוסף שחוות דעתו היא זו שהכריעה בסופו של יום. "הלקח", אומרת עו"ד גייזלר, "הוא לא לוותר, לא לקחת הכל כחקוק בסלע אלא לצאת ולהלחים- זה התפקיד שלנו כעוה"ד מומחים".
התרעות פיקוד העורף