לפי דברי הנציב שהם, השופטים הבהירו כי האמירה לפיה הצורך בסיום המשפט הוא "לטובת המדינה", נאמרה "ללא קשר לאופן סיום המשפט וללא קשר לתוצאת המשפט, והם לא נאמרו ביחס להסדר טיעון". כוונת הדברים, לטענתם, גם לא הייתה לעסוק בדיון ציבורי או פוליטי. הדברים כוונו רק לצורך לסיים את המשפט, הסבירו. בעניין זה, הזכירו השופטים, כי "ההליך מתנהל באינטנסיביות גבוהה, שלוש פעמים בשבוע, מזה פרק זמן ניכר.
עוד הוסיפו כי "על אף מהלכים שונים, בהם ייעול הדיון במסגרת הסכמות אליהן הגיעו הצדדים בדיונים לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי, עשויים להביא לקיצור ההליך, המשאבים המושקעים בתיק רבים ביותר. על רקע זה קיים אינטרס ציבורי מוגבר בסיום ההליך תוך זמן סביר. אינטרס זה קיים לגבי כל תיק, ומכל מקום, אין מדובר בהבעת דעה בעניין שאינו משפטי בעיקרו השנוי במחלוקת ציבורית".
בהחלטתם מסרו השופטים גם כי "לכל אורך ניהולו של התיק הם מקפידים על איפוק ועל ניטרליות". לטענתם, הם נזהרים מהתבטאויות הנוגעות להערכת עדות או ראייה המובאת בפניהם, זאת גם נוכח רגישותו הממשית של ההליך. בה בעת, הם סברו, לאחר שיקול דעת והתלבטות לא מעטים, כי "בצומת הנוכחית ראוי לחלוק עם הצדדים את הערכתם את מצב התיק ביחס לעבירת השוחד שבאישום הראשון, ובעניין זה בלבד".
הנציב הדגיש: "השופטים כינו את הטענה שלפיה בית המשפט נרתע מניהול המשפט כ'חסרת בסיס'. לדבריהם, מדובר בהליך מורכב אשר בבסיסו כתב אישום שבו טענות רבות, כמו גם עדים רבים. התשתית הראייתית המובאת בפניהם נרחבת, ומשקפת חקירה נרחבת וממושכת שהתקיימה בעניין. עדי מפתח נחקרו במשטרה ימים רבים, דבר המשתקף גם בעדויותיהם ובחקירותיהם בפניהם. על רקע זה יש להבין את משך הזמן שצורך המשפט".
בנוסף, השופטים גם הבהירו שהאמירה מתייחסת לסעיף השוחד בלבד, ללא קשר לסעיפים האחרים שבהם מואשם נתניהו. הנציב הבהיר בהחלטתו כי בית המשפט רשאי להציג לצדדים את הסיכונים והסיכויים בתיק שנידון בפניו בשים לב לשלב שבו נמצא ההליך, - "כל עוד אין הוא קובע מסמרות אלא משמיע את דבריו בזהירות ותוך הסתייגות כי בהבעת דעתו אין משום קביעה סופית ונחרצת".
התרעות פיקוד העורף