"עיקול", אומר עו"ד סנדה, "הוא צעד המופנה נגד בעל חוב על נכס או רכוש מסוים על מנת להגביל את היכולת של אותו בעל חוב לעשות בו שימוש. יש הרבה רכוש ונכסים שניתן לעקל, ומדובר בתופעה מאוד לא נעימה, שמשפיעה לא רק על בעל החוב אלא גם על כל המשפחה שלו. אם הטילו עיקול על חשבון הבנק לא ניתן גם לקבל את הכסף והחשבון חסום".
לדברי עו"ד סנדה, ישנם שני סוגים עיקריים של עיקולים, זה שניתן להטיל במסגרת הגשת תביעה לבית המשפט כבר בתחילת ההליך ועיקול המוטל דרך ההוצאה לפועל.
"במסגרת הגשת תביעה לבית המשפט", הוא מסביר, "ניתן להגיש בקשות לסעדים זמניים, ובין היתר בקשה לעיקול, אלו העיקולים שלרוב קשה לבטל אותם. אפשר גם להטיל עיקול בשלב השני, כלומר לאחר הליך משפטי, בהוצאה לפועל. הזוכה פונה להוצאה לפועל לאחר שהחוב לא משולם, וכאן יש בסמכות ההוצאה לפועל להטיל גם סנקציות המגבילות את חירותו של האדם".
עיקר הליכי העיקול בישראל נעשים בהוצאה לפועל, למעשה, בין 70-80 אחוזים מכלל העיקולים מתבצעים שם. במידה וחוב לא שולם, פסק דין לא מומש או במקרים של צ'ק שחזר, יכול הזוכה לפנות להוצאה לפועל ולפתוח תיק. במידה והחוב לא שולם, יכול הזוכה לבקש להטיל עיקול על חשבון הבנק, הוא גם יכול לפנות למעסיק של בעל החוב על מנת שלא יעביר משכורות. "במסגרת ההליך ניתן", אומר עו"ד סנדה, "לשלוח מעקלים לבית החייב שייקחו את הטלוויזיה, הסלון או כל חפץ משמעותי אחר, לעיתים זה אפילו נעשה בליווי שוטרים. מעבר לכך, ניתן להטיל צו הבאה ואז יגיע שוטר אל החייב הביתה ויביא אותו. בתיקים של אי תשלום דמי מזונות אפשר להטיל על החייב פקודת מאסר, עוצרים אותו ואם הוא לא מגיע להסדר הוא עלול להיכנס למאסר בפועל".
"בסופו של דבר", מדגיש עו"ד סנדה, "אם אתם מקבלים הודעה מהבנק על הטלת עיקול יש לפעול באופן מיידי. הבעיה של רוב האנשים היא שהם מתעלמים, ומזניחים. אם אותו בן אדם שקיבל עיקול לא רוצה להתדרדר כלכלית וליצור מפולת של ממש באופן שבו הדבר ישפיע על העסק, והמשפחה – הוא חייב לפנות לעו"ד שמתמחה בזה כדי שינחה אותו לבצע את הפעולה הנכונה, ואם עושים פעולה נכונה אפשר לבטל את העיקול בתוך 24 שעות".
התרעות פיקוד העורף