כידוע, חופש הביטוי הוא עקרון עליון עליו מושתת המשטר הדמוקרטי, והוא מתפרש ומשתרע על כל ביטוי, בין היתר, גם על ביטויים פוגעים, מרגיזים ואינם ראויים. ברוב המקרים, לא נהוג להגביל ביטויים פוליטיים רק בשל פגיעה ברגשות הציבור, וזאת בין היתר, לאור כוונת המחוקק לעגן את חופש הביטוי ואת הזכות להביע דעה באופן פומבי. יחד עם זאת, במקרים בהם פרסומים באופן פומבי עשויים לעלות כדי הסתה לאלימות, גזענות, מרד, או פרסום שעלול להביא לטרור, הרי ברור כי פרסומים אלו אינם עולים לכדי הבעת דעה לגיטימית הזוכה להגנה מכוח החוק כאמור.
ברוח דברים אלו, נשאלת השאלה האם מעסיק יכול לנקוט באמצעים משמעתיים ו/או לפטר עובד שהביע דעה ו/או הסית לאלימות ברשתות החברתיות? ככלל, אין לפטר עובד בשל פרסום השקפה או דעה ברשתות החברתיות, קשה ככל שתהיה. יחד עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם פרסום של עובד ברשתות החברתיות הוא כה חמור ובוטה אשר יוביל לפיטוריו, והדברים תלויים בעיקר בתפקידו של העובד, בתוכן הפרסום ובפגיעה האפשרית במקום העבודה.
התבטאות חריגה וחריפה של עובד ברשתות החברתיות, עשויה לפגוע בתדמית המעסיק ובשמו הטוב, לפגוע באמון ציבור הלקוחות ולגרור לנזק ציבורי רב, אותו יבקש המעסיק לתקן ובצדק, לרוב באמצעות ניהול הליכים משמעתיים כנגד אותו עובד ו/או פיטוריו.
לאור הנסיבות והמצב הבטחוני החריג ששורר אצלנו, במקרה בו עובד מביע תמיכה ו/או הזדהות במעשיהם האכזריים של ארגון טרור חמאס, הוא אינו ראוי להגנה כלשהי, וברור כי נסיבות אלו כאמור, יש בהן כדי להביא לפיטוריו של אותו עובד. שכן, כחלק מהפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, יש לו את הסמכות ושיקול הדעת להחליט, כי במקרים חריגים שמתקיימים בימנו היום, גם להגנה שחוסה תחת חופש הביטוי יש גבול.
לסיכומם של דברים, במקרים בהם עובדים הביעו תמיכה (גם מרומזת) בטבח ההמוני שבוצע ומבוצע על ידי החמאס, מעשה אשר ללא ספק חוצה באופן ניכר את הגבולות הלגיטימיים, יאפשר למעסיק להביא לסיום העסקתם של אותם עובדים.
התרעות פיקוד העורף