זאת הפעם הרביעית בה משפחות מחבלים מנסות לקבל עליהם מידע באמצעות מערכת המשפט הישראלית. באופן חלקי, נמסר מידע בשתי עתירות לגבי מקום הימצאם של מחבלים שונים.
בפסק הדין שדחה את העתירה הרביעית נקבע כי היא מתייחסת ל-62 עותרים שונים שנסיבותיהם העובדתיות שונות זו מזו. משכך, גם התשתית הנורמטיבית הנדרשת לצורך הכרעה בטענותיהם היא שונה. כך, חלק מהעותרים בשמם הוגשה העתירה הם תושבי רצועת עזה שלפי הנטען נעצרו ברצועת עזה. מבין אלה - חלק מהם, כך נטען, נעצרו בהיותם לוחמים".
"חלקם האחר של העותרים נעצרו בשטחי ישראל; ואחרים - בשטחי יהודה ושומרון. כן צוין בעתירה כי חלק מהעותרים הם קטינים. חרף האמור, בעתירה אין כל פירוט ביחס לנסיבות הפרטיקולריות של המעצר של כל אחד ואחד מהעותרים – מיהו; איפה הוא נעצר; באילו נסיבות; האם מדובר במי שהיה לוחם אם לאו; אם שהה בישראל – האם שהה בה כחוק; וכיוצא בזה".
השופטת רות רונן דחתה את העתירה מבלי לחייב את משפחות המחבלים בתשלום הוצאות למדינה.
התרעות פיקוד העורף