מיזמי התחדשות עירונית תפסו תאוצה משמעותית בשנים האחרונות, ולפי כל ההערכות המלחמה שנכפתה עלינו צפויה רק להעצים מגמה זו. האם מדובר בהבנת הצורך בממ"ד או במיגון מבנים או שמא שחרור רגולטורי מצד הרשויות והמדינה? לדברי עו"ד עומר עידו, מומחה להתחדשות עירונית ומי שמלווה דיירים בפרויקטים של פינוי בינוי ותמ"א 38, מדובר ככל הנראה בשילוב של מספר גורמים, אבל השינוי כבר נראה באופק.
לדברי עו"ד עידו, פרויקטים של התחדשות עירונית התקשו לצאת לדרך בשנים האחרונות, מסיבות שונות, בין בשל רגולציה ובין בשל דיירים סרבנים, אך נראה כי כעת הפקק מתחיל להשתחרר. "הליכים של התחדשות עירונית נועדו תחילה לצורך מיגון של מבנים ועל מנת להגן עלינו מפני רעידות אדמה, כמו גם הצורך בבניית ממ"דים שיגנו מפני טילים", מסביר עו"ד עידו. "למרות זאת, בשנים האחרונות הפך כל התחום של התחדשות עירונית למשהו עסקי יותר, כולם ניסו להשיא לעצמם את התשואה ואת מה שיקבלו, גם הקבלנים ומאידך גם הדיירים שביקשו עוד ועוד בלי סוף.צריך להבין, זה מה שפספסו בהתחלה. זה פרויקט, שלהשקפתי הוא יותר חברתי מעסקי. ברמה של הבניין, זה משהו חברתי. דיירים מסתכלים כמה השכן קיבל ואם היו אילוצי תכנון ושכן קיבל שדרוג לקומה למעלה אז גם בעל הדירה השנייה רצה גם. כך זה נמשך עוד ועוד".
עו"ד עידו מתייחס גם לבירוקרטיה, בפרט של הרשויות המקומיות, שלא פעם תורמות לכך שפרויקטים אינם מקודמים. "העיר", הוא אומר,"צריכה לתת מענה לתושבים ולא רק לבנות עוד ועוד.יש ערים שלא סתם תוקעים, שהייתה תנופה אדירה אבל פתאום לא היו מספיק תשתיות – גני ילדים, חניות וכו'. היום חושבים על תוכניות רוחביות יותר, גם על השטחים הציבורים והתשתיות – פיתוח חוץ, כבישים, בתי ספר ועוד.אני מסכים שפשוט צריך לעשות את זה יותר חכם".
התרעות פיקוד העורף