הסכם חיים משותפים נועד להסדיר, ובכן, את החיים המשותפים של בני הזוג. אך האם קיימים תנאים שאסור להכניס? למשל, מי מוריד את הזבל והאם מותר לצדדים לנהל רומן? עו"ד ענבר לב, מומחית לדיני משפחה, מלווה זוגות רבים בעריכת הסכם חיים משותפים. לדבריה, אף שיש תנאים שניתן להכיל בתוך ההסכם, ירידה לרזולוציה כזו היא קוריוז שכלל לא בטוח שניתן לאכוף.
"אנשים חושבים", היא אומרת, "שהם יכולים כל מה שהם רוצים בהסכם, להביא כל שטות לביהמ"ש ולחשוב זה חוקי או מוסרי. אבל ביהמ"ש הוא לא אכסניה לגחמות ולשטויות של אנשים".
"אבל", מוסיפה עו"ד לב, "יש לקרוא לילד בשמו – החוק מגדיר הסכם אחד שרלוונטי בין בני זוג וזהו הסכם ממון. החוק מגדיר מהו הסכם ממון, שהמטרה שלו היא לחרוג מהחוק שקובע את ההתנהלות הכלכלית בין בני הזוג. אבל עורכי דין, וגם אני, לקחנו את זה הלאה, לאותם זוגות בין אם הם יכולים להתחתן, בין אם הם לא יכולים, והתחלנו להכניס למערכת ההסכמים, כללים והסכמות שהם מעבר לתנאים רכושיים. למשל, מה יקרה אם יוולד ילד? האם נשלם כך או כך מזונות כשניפרד? מה יקרה אם ייוולד האם נחליט שילמד במערכת חינוכית דתית או אולי דמוקרטית וכו', איך נתנהל במשק הבית המשותף, במערכה הכלכלית ובכלל, אנחנו מכניסים כל מיני דברים".
"מכאן", ממשיכה עו"ד לב, "שכל מה שלא חוקי יכול להיות חוקי, אבל מכאן ועד להגיע לביהמ"ש ולבקש לאשר הסכם שמגדיר שאת לא תוכלי לבוא אלי בטענות אם אני מחר אלך עם נשים אחרות ולא תוכלי לטעון שאני בוגד בך, אני צופה שיהיה בכך קושי".
בסופו של דבר, כך לפי עו"ד לב, הסכם ממון נוגע למערך עסקי והסדרתו. המשפחה, כעסק משפחתי לכל דבר ועניין, גם כאשר בני הזוג חיים יחד וגם במקרה של פרידה. "התניות בהסכם של מי שוטף כלים ומי מוריד את הזבל, יכולים לכאורה להיות מאושרים על ידי ביהמ"ש". אומרת עו"ד לב. "אני מאמינה שיש שופטים שיאשרו את השטות הזו, אי אפשר להגיד באופן מוחלט שלא, אבל יש שופטים שיכעסו שהם צריכים להיות חותמת גומי לגחמות המטומטמות".
"הסכם חיים משותפים", מסכמת עו"ד לב, "נועד להסדיר מערכת יחסים כלכלית ומערכת יחסים של גידול הילדים במצבים נורא עקרוניים ורחבים – הסדרי ראייה לאחר שניפרד, זרם חינוך, בני זוג חד מיניים מכניסים פנימה גם הסדרי הורות, זה יותר מתאים לידועים בציבור שמגדירים התנהלות, אבל לא לשטויות".
התרעות פיקוד העורף