עו"ד אילן כץ, סגן הפרקליט הצבאי לשעבר ומומחה לדין הצבאי, מתייחס לסערת גיוס החרדים לצבא, ומסביר מהיכן בכלל הגיעה הנורמה שהם אינם מתגייסים לצבא בכלל. לדבריו, זהו העת לסייע לצה"ל וללוחמים ולחזק את כלל מערכת הביטחון.
מהי ההיסטוריה של חוק גיוס החרדים? מתי הכל התחיל, לאן זה מוביל? ובעיקר מה חייבים לעשות? לדברי עו"ד כץ, סוגיית הגיוס לחרדים מקורה עוד עם קום המדינה. "ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון", הוא מסביר, "הסכים כי 400 חרדים לא ישרתו בצבא בגלל ש'תורתם אמונתם' כאשר היה מדובר באמת בעילויים בתורה. והנה, במשך השנים ה-400 הפכו ל-4,000 ואז זינקו ל-40 אלף והפכו ל-80 אלף. למעשה, בכל 16 שנים אותה אוכלוסייה חרדית בגיל הגיוס מכפילה את עצמה. הם לא משרתים, ברובם. אך שיש כאלו שכן ויש גם מי שתורמים דרך שירות לאומי, מתנדבים בזק"א וכו'. התמונה העגומה בסופו של דבר היא שרוב רובם לא מתגייסים תחת חוק הגיוס שעבר שינויים רבים. השינוי המרכזי היה חוק טל והישרא-בלוף הזה קיים תחת כל הממשלות".
לדברי עו"ד כץ, הוכח בעבר שגדרות ומחסומים ואמצעים טכנולוגים יעילים ככל שיהיו אינם מהווים מחסום כאשר יש צבא לא כל שכן טרוריסטים שרוצים להיכנס לשטח המדינה ולנסות לחסל אותנו. "היום", הוא מוסיף, "יש קונצנזוס, לדעתי, לגבי שני דברים. הדבר הראשון הוא שאסור להסתמך על אמצעים טכנולוגיים כגורם ראשון במעלה. והדבר השני הוא שצריך כוח אדם. הסטטיסטיקה היא פשוטה: אם בגבול הדרום במקום אך לדעתי לא יותר מ-600 חיילים, כולל אנשי מנהלה- מול אלפי לוחמי חמאס. אם במקום היו 1,500 חיילים אני בטוח שתמונת המצב הייתה שונה לחלוטין".