גבריאל פגע באחייניתו ואילץ אותה לבצע בו מין אוראלי ובעשרות הזדמנויות חזרו ונשנו המעשים הללו, שחלקם נעשו תוך השמעת דברי איום ואף תוך הצבעה על אקדחו מתוך דרישה שלא תגלה דבר מהמעשים. בנוסף, נקבע כי גבריאל נהג לגעת לה בחזה, להכריחה לאחוז באיבר מינו, וכן לומר לה "תיחנקי, תמותי".
בהיותה בת 14 דרש ממנה לבצע בו מין אוראלי במקום עבודתו - בתחנת הכיבוי בנהריה בה שירת. הוא אף גרם לה להיחשף בפני חברו לעבודה. בהזדמנות אחרת הכניס את איבר מינו אל ישבנה, מה שגרם לה לדימום ולכאבים, אשר ליוו אותה זמן רב לאחר האירוע. האירוע האחרון אירע בחודש נובמבר 2002 - עת אילץ אותה לבצע בו מין אוראלי בפעם האחרונה.
בגזר הדין נכתב: ״המעשים בוצעו תוך שימוש בכוח, נעשו בצורה אכזרית ומתעללת ותוך ניצול מעמדה כאחייניתה של בת - זוגו וכנערה צעירה, מכאן, מצא בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 15 לבין 18 שנות מאסר לריצוי בפועל לצד עונשים נלווים״.
בית המשפט עמד על כך, שמסכת המעשים שעשה הנאשם מזעזעת ומחרידה, למעשה הפך גבריאל את אחייניתו ״שפחת מין״, תוך ביטול ואיפוס רגשותיה ושעבוד לגחמותיו המיניות. בית המשפט ציין, שאלמלא הוכחו הדברים באורח שלא הותיר ולו ספק קל שבקלים בהתרחשותם, היה קשה להאמין שהם קרו ושעשה אותם אדם נורמטיבי. לכאורה, גבריאל משרת ציבור ועסק במהלך חייו בהצלת חיי אדם ככבאי. בבית המשפט אמר גבריאל כי "נעשה לו עוול גדול", הוא שיתף כי "אינו מעכל את התוצאה" וכי "אין לו מה להוסיף על כך".
עו״ד עידית רייכרט, שייצגה את המתלוננת מסרה ל-״מעריב״ בהמשך להחלטה: ״גזר הדין מבטא את סלידת בית המשפט ממעשיו המחרידים של הנאשם שביצע באחייניתו כשהייתה ילדה נערה כבת 10-14 שנים. כעולה מפסק הדין, הנאשם הפך את מרשתי לשפחת מין נרצעת ושעבד אותה לגחמותיו המיניות החולניות תוך ניצול תמימותה ואופייה. עונשו של הנאשם, שלא נטל בשום שלב אחריות על מעשיו המזעזעים, הוא רק קצה הקרחון של הליך משפטי ארוך ומורכב שנאלצה מרשתי לעבור, וגם אם אין בו נחמה הוא אמירה חשובה עבורה ועל כך שסוף סוף האמת המרה נחשפה״.
התרעות פיקוד העורף