מאבקו האישי של לוחם המילואים: "שירת בנאמנות, וכעת מקשים עליו"

על פי הבקשה שהוגשה, לוחם המילואים מצא עצמו במאבק כפול, כאשר נקרא לשירות בצו 8 עם פרוץ המלחמה, ובמקביל הוא נאבק על הזכות להקים בית עם בת זוגו, אזרחית הפיליפינים שהתגוררה בישראל מאז 2001 כעובדת סיעוד. אותה עובדת נותרה בישראל ללא אשרה חוקית מאז פטירת מעסיקה בשנת 2009.

בשנת 2022, ארבע שנים לאחר תחילת הקשר, פנו בני הזוג בבקשה להסדיר את מעמדה על בסיס נוהל ידועים בציבור, אך רשות האוכלוסין דחתה את הבקשה בשל שהייתה הבלתי חוקית של בת הזוג בישראל.

רשות האוכלוסין עמדה על כך שהמערערת תעזוב את הארץ, וזאת בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון. הרשות סירבה לדון בבקשתם על אף נישואיהם בנישואי יוטה, תוך שהיא מבססת את עמדתה על הנוהל הכללי, שקובע כי בקשות של מי שנמצא בישראל שלא כחוק לא ייבחנו עד יציאתו מהארץ.

בני הזוג טענו כי מדובר בפגיעה בזכות למשפחה, והדגישו כי דרישת הרשות פוגעת בזכותו של המערער להקים משפחה עם בת זוגו. עוד נטען כי המדיניות אינה מידתית, וכי יש לאפשר את בחינת הבקשה מבלי לדרוש מבת הזוג לעזוב את ישראל. בני הזוג הצביעו על כך שהם חיים יחד מזה מספר שנים והם מחויבים זה לזו.

בנוסף טענו כי הדרישה לפנות את המערערת פוגעת באופן בלתי מידתי בזכויותיהם, במיוחד לאור מצבו המורכב של הבעל, המשרת במילואים ויש לו אחריות כלפי ילדיו.

השופטת אגמון גונן, שקיבלה את הערעור של בני הזוג, קבעה כי הרשות הפרה את חובותיה כרשות מנהלית "משלא דנה כלל בבקשת המערערים, ובניגוד לפסיקה, לא ערכה ולו ראיון ראשוני לבחינת כנות הקשר בין המערערים. לאור זאת, לא נשקלה זכותם של המערערים לחיי משפחה בכלל ובפרט, זכותו של המערער כאזרח ישראל".

עוד הוסיפה: "המערער נקרא לשירות מילואים כבר ביום 7 באוקטובר, ובמועד שהיה קבוע לדיון, 3.12.24, לא היה צפוי להשתחרר. אזרחות כוללת בחובה זכויות וחובות. אחת מהחובות הכבדות והקשות ביותר היא החובה לשרת במילואים תוך סיכון חיים, לטובת המדינה. מנגד, עומדת זכותו של המערער, לבחור לו בת זוג, ששהתה לצידו בתקופה קשה זו. אל לה למדינה אותה שירת בנאמנות, להקשות עוד על המערער".

לסיכום הורתה השופטת לרשות לדון בבקשת המערערים ולערוך להם ריאיון ראשוני בשאלת כנות הקשר, וככל שתוכח הרשות כי מדובר בקשר כן ואמיתי, עליה לתת החלטה בעניינם, רק לאחר שתשקל את כל השיקולים עליהם עמדה.