על פי נתוני ארגון "יוזמות אברהם", מתוך 213 הנרצחים, 177 נהרגו כתוצאה מירי. 79 מהם היו צעירים בני פחות מ-30, ו-18 נשים נכללות ברשימה העגומה. יחד עם זאת, שיעור פענוח מקרי הרצח עומד על 15% בלבד – נתון שממחיש את הכישלון המתמשך של המערכת לטפל בבעיה.
ר', תושבת אחד הכפרים הערבים בצפון, ואמא לצעיר בן 19 שנרצח לפני כחודשיים, מספרת על תחושת הייאוש והפחד שמלווה אותה מאז: "הבן שלי יצא מהבית באמצע היום. הוא היה בדרך לעבודה, ובחנייה ירו בו", היא מספרת בדמעות. "הוא לא היה מעורב בשום דבר פלילי, פשוט נקלע לסכסוך שלא היה קשור אליו בכלל. המשטרה באה, אספה את הראיות, ומאז לא שמענו מהם כלום. אני מתקשרת, מבקשת תשובות, ואין כלום״, אמרה בכאב.
ר' מתארת את החיים לאחר הטרגדיה: "אנחנו חיים בפחד תמידי. כל יציאה מהבית מלווה במחשבות של 'אולי זה יקרה שוב'. אין ביטחון, אין צדק, ואין מי שיגן עלינו״.
גם פעילים חברתיים רבים מפנים אצבע מאשימה כלפי הממשלה והמשטרה. "הטיפול בבעיה זה עניין של רצון״, אומרת גדיר האני. "כאשר הייתה בשלטון ממשלת השינוי של בנט-ולפיד אשר מינתה פרויקטור לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, המספרים של הנרצחים ירדו כי המדינה השקיעה יותר משאבים וטיפלה בפשיעה בצורה ממוקדת. עכשיו אנחנו רואים חוסר אכפתיות מוחלט.
"לאחר ה-7 באוקטובר, מחשש לאירועי שומר החומות 2, הייתה נוכחות משטרתית מוגברת ביישובים הערביים, וזה הוריד את כמות אירועי הרצח. הם יכולים לטפל בבעיה, אבל הם פשוט לא רוצים״, מפנה ביקורת.
יעקב איברהים מארגון "יוזמות אברהם" מציין כי העלייה בפשיעה אינה מקרית: "מאז שהממשלה הנוכחית נכנסה לתפקיד, מספר הנרצחים זינק. הממשלה הפסיקה להפעיל מרכיבים מרכזיים מתוך החלטה 549 למיגור הפשיעה והאלימות. זו תכנית שעבדה, אבל היא הוקפאה. הממשלה חייבת להפשיר אותה ולהחזיר את הנושא לראש סדר העדיפויות״.
איברהים מוסיף ביקורת חריפה על התנהלות השר בן גביר: "השר הנוכחי נכשל כישלון חרוץ. אם הממשלה רצינית, היא צריכה להחליף אותו ולהביא מישהו שמסוגל ורוצה לטפל במשבר הזה״.
גדיר האני מסכמת את תחושת הייאוש: "אנחנו לא מבקשים טובות, רק שיתייחסו אלינו כמו לכל אזרח אחר במדינה. הצליחו למגר פשיעה את הפשיעה בערים יהודיות כמו נתניה או נהריה, אז למה לא אצלנו? קל להגיד שזו 'התרבות הערבית', אבל האמת היא שהמדינה לא מתפקדת. הילדים שלנו חיים בפחד, האימהות שלנו בוכות, ואין לנו למי לפנות״.
ר', שאיבדה את בנה, אומרת בכאב: ״אם המצב יימשך כך, עוד משפחות יהפכו למשפחות שכולות כמונו. אני רק רוצה צדק, אבל אף אחד לא מקשיב״.
האלימות המשתוללת בחברה הערבית היא לא רק בעיה של מגזר, אלא משבר לאומי הדורש התערבות דחופה. ללא פעולה ממשלתית מקיפה, השקעת משאבים אמיתית ואכיפה נחושה, תמשיך הפשיעה לגבות קורבנות נוספים – ולזרוע פחד וחוסר אמון בקרב אזרחי המדינה כולה. "זו לא גזירת גורל״, מסכמת גדיר האני. "זו תוצאה של הזנחה מתמשכת. הגיע הזמן שהמדינה תיקח אחריות״.
התרעות פיקוד העורף