בתגובת היועמ"שית נכתב כי "אין מדובר במקרה של דלף מידע בטחוני לידי התקשורת. ואין מדובר בחשיפת סודות צה"ליים או בחשיפת מידע שיש בחשיפתו להביא לפגיעה בביטחון המדינה".
במסגרת התגובה, נראה שיש ניסיון כלשהו להסביר את ההדלפה: "מועד פרסום המידע בתקשורת מושא העתירה היה בעת שהיו מהומות קשות נגד חיילי צה"ל אשר עסקו בחקירת החיילים משדה תימן. המהומות פגעו בסדר הציבורי ואף כללו פריצה וחדירה לכאורה אל בסיסי צה"ל".
עוד נכתב כי "אף שאין מדובר בחשיפת סודות צה"ליים או בחשש לפגיעה בביטחון המדינה, הוחלט, משום טענות רבות שעלו בנושא, ובאופן חריג, לנסות לברר העניין בירור מקצועי על ידי גורמי ביטחון המידע בצה"ל. זאת בהתאם לנסיונם ומומחיותם של גורמים אלה המופקדים על איתור דלף מידע ובאמצעות הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותם. הבירור שערכו גורמי ביטחון המידע בצה"ל העלה כי לא ניתן להתחקות באמצעות כלים טכנולוגיים אחר הגורם שהוציא לכאורה את המידע שנטען כי הודלף מתוך מתקן הכליאה".
למרות הטענה כי לא ניתן לאתר טכנולוגית מי הדליף את הסרטון, בימים אלה עדיין מתקיימת בדיקה מקדימה בצה"ל לגבי הדלפת החומרים. "הבדיקה המקדימה עדיין מתנהלת ואשר על כן לא ניתן להתייחס לממצאיה במסגרת הזו", נכתב בעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה. היועמ"שית ביקשה לדחות את העתירה, ולבטל את הדיון הקבוע ליום רביעי בעניין חקירת הדלפת הסרטון.
התרעות פיקוד העורף