עמית היה צד לעוד שלושה הליכים הקשורים לנכס, אך לא תחת השם יצחק עמית הידוע אלא תחת השם יצחק גולדפריינד, שמו הקודם. חוק בתי המשפט קובע כי כאשר שופט הוא צד להליך, עליו לדווח על כך לנשיא העליון בכדי שיחליט על המקום בו יידון ההליך. עמית לא דיווח, לכאורה בניגוד לדין.
השופט שדן בתיק, קובי ורדי, נכנס כמועמד לקידום למחוזי כאשר השופט יצחק עמית היה חבר בוועדה לבחירת שופטים. מכיוון שעמית לא דיווח על ההליכים האזרחיים בהם הוא מעורב, הרי שאף שם לא נכנס לרשימת המניעויות שלו - וכך יצא מצב בו השופט עמית דן בתיקים של המשרד שייצג אותן ואת אחיו.
בתגובתו של השופט עמית באמצעות דוברת הרשות השופטת נכתב כי "כפי שיפורט להלן השופט עמית התוודע לעצם קיומם של ההליכים שצוינו רק בעקבות הגשת השאילתה (למעט עבירת הקנס). ממילא, השופט עמית לא ידע על קיומו של קשר כלשהו בין הליכים אלו לשופטים או עורכי דין שהוזכרו בשאילתה".
עוד צוין: "השופט עמית ואחיו קיבלו מהוריהם במתנה שתי חנויות ברחוב אילת ביפו. המתנה נרשמה בשנת 1977 על שם דב ויצחק גולדפריינד, כשמם באותה עת. בשנת 2016 נתן השופט עמית ייפוי כוח כללי-נוטריוני לאחיו לעסוק באופן בלעדי בנכסים הנ"ל דווקא על מנת שלא להיות מעורב בכל הקשור בהם".
"לעניין 'ההסתרה' כביכול – הסיבה שבגינה השופט עמית מופיע בהליכים תחת שם משפחתו הקודם (גולדפריינד), היא כי ככל הנראה שנתוני בעלי הזכויות לצורך הגשת כתבי בי-דין נלקחו מנסח הטאבו. בייפוי הכוח הכללי-הנוטריוני שניתן על ידי השופט לאחיו, נכתב במפורש יצחק עמית. לשופט עמית לא הייתה כל ידיעה באשר לשופטים שאליהם נותבו הליכים שעל קיומם לא ידע כלל. השופט עמית אינו מכיר את עו"ד גור, לא נפגש עמו מעולם, לא שוחח עמו מעולם. כעת, משנודע לשופט עמית לראשונה על קיומם של ההליכים הנ"ל, ייבחן הצורך בקביעת מקום השיפוט", כך לשון התגובה.
התרעות פיקוד העורף