"ככה זה במגזר, על שטות יכולים להוריד בן אדם. זה קרה ממש לפני כחודש ברכס אצל הדרוזים, כשאירוע מטופש בכביש עם צעירים בשנות ה-20 שהשליכו כוס פלסטיק על בחורות ובני הזוג שלהן, החליטו לחסל את המעורבים וביצעו ירי עם נשקים ארוכים. שתי מחסניות שהכילו 60 כדורים הם רוקנו על שני הנפגעים ובעוד אחד מהם הצליח לשרוד אחרי שנפצע אנושות חברו מצא את מותו בבית החולים. אנחנו בפעילות חקירתית מהירה, הצלחנו לגבש תשתית ראייתית ורק לאחרונה הוגש כתב אישום כנגד ארבעה צעירים", כך נמסר מהמשטרה.
כך או כך בגזרת מחוז חוף, המאגדת את הערים והישובים חיפה, זלפה, ואדי ערה, עכו, חריש, אום אל פאחם, כפר קרע, נהריה וג'דידה מכר - נרשמו 13 מקרי רצח בתוך תקופה של ארבעה חודשים. אמנם המספר בלתי מבוטל, אך קרוב למחצית לאלו שאירעו ב–2024 באותה תקופה וזאת לא מעט בזכות הפעילות העצימה של היחידה המרכזית (ימ"ר) חוף.
התושבים הנורמטיביים עדיין לא מרגישים בטוחים וגם במשטרה לא מקלים ראש, הם יודעים שהסטטיסטיקה הזאת יכולה להשתנות בכל רגע נתון, וכל רצח נוסף יכול בנקל להוביל לנקמה ולשרשרת של אירועים מדממים.
לא רואים בעיניים
חג'ג' מרחיב בעניינו של ג'בארין: "השם כנראה לא יגיד לכם כלום, הוא עבריין ממשפחת אל אסמאר המתגורר באום אל פאחם. איש סופר משמעותי, סופר אלים, וחלק מחבורה מאד אכזרית. אני אומר שמדובר בעבריינים שפוגעים בנשים, פוגעים בילדים, לא רואים בעיניים ועומדים מאחורי לא מעט מקרי רצח. אני יכול לומר שהשנה הצלחנו סוף סוף להכניס את סוויב והחבורה שלו לכלא, אחרי שקיבלו כתב אישום בגזרת מחוז תל אביב דווקא וזאת בזכות הפעילות שלנו. את מרכז העבירות שלהם ביצעו מבית מלון בהרצליה והצלחנו לאסוף שם ראיות יפות".
אי אפשר להתעלם מהעובדה שאפילו במחוז חוף חוששים ממש להתרפק על הירידה לכאורה שנרשמה באותה גזרה וטוענים: "זה עניין שיכול להתפוצץ בכל רגע", הם מזהירים ומציינים, "הגזרה שלנו היא כמו מגרש משחקים שבה פועלים כמעט כל העבריינים המשמעותיים. יש פה סכסוך מטורף שנמשך כבר 15 שנים בין משפחת רובאעי למשפחת טבאראני מעכו. משפחת רובאעי אלו חבר'ה מעכו שהוגלו לנהריה ומאז אלה רוצחים לאלה ואלה רוצחים לאלה. בתחילת השנה נרשמו שני אירועי רצח במסגרת אותו סכסוך שהתחרשו בנהריה ומאז יש לנו שקט, לפחות בינתיים".
למעריב נודע כי מאז אותו חיסול כפול שאירע ביום ה–11.1 בינואר שבו נרצחו מוסטפא רובאעי וסאלם רובאעי , נרשמה סולחה או הודנה בין המשפחות שבינתיים כאמור מחזיקה מעמד. "אנחנו מבחינתנו לא מתערבים בסולחות, אבל תפסנו גם שם אנשי ביצוע משמעותיים. שניים מהם נעצרו לפני כחודש על אופנוע, עם אקדח, רעולי פנים ועכשיו הם עצורים. אנחנו כן מצליחים לפגוע באותם מחוללי פשיעה אבל יש כאן בלי סוף".
מבדיקה של מעריב עולה כי אחד הארגונים המוכרזים הכי משמעותיים שפעלו בגזרת מחוז חוף הוא ארגון קראג'ה, שממוקם בחריש, ארגון שמעורב בתיקי רצח והשנה ניכר שצמצם את הפעילות שלו בכל הקשור למרחץ דמים. הוא מתמקד בהשתלטות על העיר חריש בכל הקשור לפעילות בתחום השמירה, סחיטת דמי חסות (סד"ח) ופרוטקשן. "הם מתמקדים בלעשות כסף ולא רוצים לעורר את המשטרה", אומר לנו גורם המעורה בפרטים.
סכסוכים עקובים מדם
בחיפה לדוגמא, מעסיקות את המשטרה משפחות אבו קלייב וחמדון שפיתחו סכסוכים מטורפים בינם לבין עצמם וגם הם נכנסו לסכסוך המדמם של חרירי. גם כאן המשטרה פיצחה שלוש חוליות מבצעיות במהלך שנת 2024, מה שגרם לפעילות הפלילית שלהם להתכווץ. אולם, קיים חשש שזה יכול להתפוצץ שוב בפנים והסכסוך הזה עדיין בועט גם אם הוא לא מוציא לפועל מקרי רצח. "אין פה חברת ביטוח להצלחה. לפעמים זה גם מזל שהם מפספסים לפגוע ביעד שלהם או שלא מצליחים לרצוח אלא רק לפגוע, אבל יש פה המון אירועי ירי" אומר לנו גורם המעורה בסכסוך הזה.
נצ"מ חג'ג' אליו חזרנו, מציין: "מדובר במחוז מאד מאתגר, אבל אני שמח שאנחנו טיפה טיפה מצליחים לתת מענה. יש פה תחושה בציבור שאנחנו באובדן שליטה ואני אומר באופן מפורש שהמצב יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. אנחנו בהחלט מצליחים לתת מענה להרבה מאד מקרים שלא שומעים עליהם, כי באופן טבעי כשאנחנו מבצעים מעצרים זה הרבה פחות מעניין. אנחנו תוקפים אותם גם במסגרת הפעילות הפחות אלימה עוד לפני מקרי הרצח, כשהיעדים זה מיגור תופעת הפרוטקשן, תחום פעילות רחב מאד ומשמעותי, בעיקר בכל הקשור לשמירה. יש כמובן גם סמים, השנה הצלחנו להפעיל סוכן בפעם הראשונה ולמוטט יעדים משמעותיים מאד בתחום זה".
מפקד ימ"ר חוף מנסה להסביר במילים פשוטות מה גורם למרחץ הדמים בחברה הערבית ומציין: "גם אם אני עכשיו לא משתייך לארגון פשע ומישהו חיסל את אח שלי, אני ככל הנראה ארצה לנקום ולא באמת אירגע או אוותר עד שאחזיר ואפגע ביריב שלי. זה סוג של מעגל שקשה להינתק ולצאת ממנו. נדיר מאד שזה נגמר בכסף או בסולחה כי המשפחות לא מוותרות. יש פה סכסוכים לשם סכסוך או אלימות לשם אלימות ומי יותר אכזר ומצליח להראות לצד השני שהוא לא מוותר. בסכסוכים האלה בין החמולות ברגע שיש פגיעה בבן משפחה אז בסופו של יום תגיע הנקמה, זה כלל לא רשום והוא ברור לכולם".
האזרחים מבינים את המשמעות אבל מבחינתם להסתובב באותם ישובים ובאותם ערים כבר מזמן לא בטוח. "זה פחד אימים. אתה לא יודע אם תיפגע ומתי וזה יכול לקרות בכל מקום. העבריינים ללא פחד. הם מגיעים אחרי שעשו תצפיות ומעקבים, חדורי אימה ומוטיבציה לבצע את החיסול. מבצעים ירי, בורחים מהזירה, שורפים את הרכב המבצעי ונעלמים. מלשינים כמעט ואין והאירוע הזה, הסיכוי שלו לצוף הוא כמעט ורק בתגובת הצד שנפגע בנקמה. יש פה קלות בהשגת כלי הנשק, יש כאן מלחמה על כבוד וכוח ולעיתים גם בכסף, אבל בעיקר כבוד ויוקרה. כשמבינים מה מקור הסכסוך זה פשוט מקומם וזועק לשמיים. יש חיסולים שנמשכים כבר שנים על ויכוח בין שני ילדים ואתה לא מבין איך לא עוצרים את מרחץ הדמים הזה וכמה עוד ישלמו את המחיר", כך סיפר אזרח מוטרד.
על הדברים האלה מתייחס נצ"מ חג'ג'. "המשטרה לא יכולה להיות בכל מקום והיא לא יכולה לסכל כל אירוע. גם אם יש מידע על כוונה אנחנו לא תמיד יכולים להיות שם בזמן אמת. אם אין לי את ידיעת הזהב אני לא יכול להשכיב את כל הכוחות סביב השעון באותו מקום כי אחרת אני עלול לספוג פגיעות באזור אחר. אני חייב משהו משמעותי ואז לבצע פעילות. אני משתדל לתת מענה לכולם אבל לא תמיד זה מצליח לצערי. העשייה שלנו היא בלתי נגמרת , אנחנו לא מוותרים על כלום אבל אין 100 אחוזי הצלחה".
התרעות פיקוד העורף