בשלב השני של התוכנית, הנאשם או מי מטעמו הגיע פיזית לבתיהם של הקשישים, לעיתים תוך התחזות לשוטר, וקיבל במרמה את כרטיסי האשראי שלהם. בחלק מהמקרים, הנאשם אף "התחזה לשוטר ועורר אמון רב אצל הקשישים כי מדובר במי שפועל לטובתם", כפי שצוין בבקשת המעצר.
לאחר השגת כרטיסי האשראי, עשה הנאשם שימוש נרחב בהם למשיכת כספים מכספומטים ולביצוע עסקאות רכישה בבתי עסק שונים. בין בתי העסק בהם זוהה המשיב נמנו חנות מחסני חשמל בכפר קאסם, חנות "באג" ובית העסק "וואן טאצ".
הראיות שגבתה המשטרה נגד הנאשם רחבות ומגוונות. ביניהן הודעות המתלוננים על השיחות הטלפוניות והגעת הנאשם לבתיהם, תיעוד מצלמות אבטחה מסניפי בנק וכספומטים המראה את הנאשם מבצע משיכות כספים, הקלטות שיחות טלפון בהן ניתן לשמוע את המשיב, וכן סרטון המתעד את ביצוע השינויים באזור האישי באתר חברת האשראי על ידי המשיב.
כמו כן, פלטי מחקרי תקשורת הראו שטלפונים ניידים בשימושו של הנאשם "מאוכנים סמוך לביתם של המתלוננים, וכן בבנקים, כספומטים ובתי עסק בהם עשה המשיב שימוש בכרטיסי האשראי של המתלוננים". בעת מעצרו נתפסו אצל הנאשם מכשיר הטלפון בו השתמש לביצוע חלק מהעבירות וקסדה זהה לזו שחבש בעת ביצוע העבירות.
הפרקליטות הדגישה בבקשת המעצר כי "מדובר בתוכנית עבריינית רחבת היקף שהמשיב הגה ופעל, בין בעצמו ובין מי מטעמו, באופן סדור ושיטתי, במהלך 9 חודשים וכלפי מתלוננים קשישים שונים". עוד נטען כי "המשיב לא היסס לפגוע באוכלוסייה פגיעה וחלשה, תוך ניצול ציני ומכוער של גילם ומצבם".
הפרקליטות סבורה כי מעשיו של הנאשם "מלמדים על מסוכנות הנשקפת ממנו לשלום הציבור ולרכושו" וכי "שילוב נסיבות ביצוע העבירות, אופי המרמה שבוצעה כלפי אוכלוסיית הקשישים, ההיקף הכספי הניכר שהתקבל אצל המשיב במרמה, וכן היקף הכספים אותם ניסה לקבל במרמה, כל אלו מלמדים כי אין כל מקום לבחון חלופת מעצר בעניינו".
התרעות פיקוד העורף