בית המשפט העליון קיבל הבוקר (ראשון) את העתירה שהוגשה על ידי הסנגוריה הציבורית נגד היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה ומשטרת ישראל - וקבע כי למשטרה אין סמכות לבצע חיפוש במחשבים ובכלל זאת בטלפונים ניידים, רק בהתבסס על קבלת הסכמתו של המחזיק במכשיר, וללא צו שיפוטי מפורש.
כפועל יוצא מכך, הורה בית המשפט העליון על ביטול הסעיפים בנהלי המשטרה והפרקליטות המתירים חיפוש בחומר מחשב בהתבסס על הסכמת הנחקר - ביטול שייכנס לתוקף לאחר תקופת היערכות של 18 חודשים, שבמסגרתה יוכל המחוקק להסדיר את הנושא בחקיקה, ככל שיימצא לנכון.
בעתירה שהוגשה על ידי הסנגוריה הציבורית נטען כי החיפושים מתבצעים בניגוד להוראות החוק ופוגעים בזכויותיהם החוקתיות לפרטיות ולהליך הוגן של אלפי נחקרים מדי שנה. כל חיפוש במכשיר הטלפון הנייד של נחקר חושף לעיני החוקר את עולמו הפנימי וסודותיו הכמוסים ביותר.
עוד טענו שבמכשיר הטלפון הנייד של כל אחד שמורות עשרות אלפי אינטראקציות עם אלפי אנשים שונים. חיפוש בטלפון הנייד של חשוד אחד פוגע אנושות לא רק בפרטיותו שלו, אלא בפרטיותם של אותם אלפי אנשים שבחרו לחלוק את סודותיהם האישיים ביותר עם בעל מכשיר הטלפון - מבלי שהעלו על דעתם ששוטרי משטרת ישראל ייחשפו למידע זה.
בית המשפט העליון קיבל את טענותיה של הסנגוריה הציבורית, וקבע כי לאור הפגיעה הקשה של חיפוש בחומר מחשב בפרטיות הנחקרים ובפרטיותם של צדדים שלישיים, נדרשת הסמכה מפורשת בחוק לעריכת החיפוש גם בנסיבות שבהן ניתנת הסכמת החשוד לכך. משכך, לא ניתן לבצע חיפוש בחומר מחשב ללא צו שיפוטי, תוך שהובהר כי הדרישה לצו שיפוטי אינה תנאי טכני-פרוצדורלי אלא דרישה מהותית, שנועדה להבטיח, באמצעות בחינה של גורם אובייקטיבי חיצוני לחקירה, כי אכן מתקיימת עילת חיפוש וכי היקף החיפוש, על הפגיעה הנגזרת ממנו, אינו עולה על הנדרש.
התרעות פיקוד העורף