הררי שירת כחמש שנים כמ”פ בגולני ובהמשך מילא שורה של תפקידים בכירים ביחידה 504 של אמ”ן, בהם מפקד מרחב צפון. הוא פרש מצה”ל בשנת 2004 ומאז שימש בתפקידי ביטחון וניהול מגוונים: מנהל הביטחון בבית החולים הדסה עין כרם, שליחות בת שש שנים בקולומביה מטעם משרד ההגנה המקומי, ניהול חברה לפיתוח תשתיות אזרחיות ופרויקט חקלאי לייצוא בדרום סודאן.
במקביל, פעל גם בזירה העסקית – כבעלים של מסעדה במטולה, סמנכ”ל תפעול במפעל בקריית שמונה ומקים חברת מודיעין והגנת סייבר. כיום הוא מרצה בתחום הגיאופוליטי בצפון, ראש צוות חירום יישובי וחבר מליאה במועצה האזורית מבואות החרמון.
לדבריו, מדובר בשליחות לא פשוטה: “באיזשהו אופן אני מעמיד את עצמי בחזית מול אנשים שלא נעים לעמוד מולם, אבל זה מאוד חשוב. לצערי המדינה לא מתעסקת בזה. יש לי הרבה כלים מניסיון החיים שלי - אני דובר ערבית, מבין איך לדבר עם האנשים האלה, יודע מה מניע אותם ואיך להתנהג איתם”.
הררי מונה שלושה יעדים מרכזיים למאבק: העלאת מודעות ציבורית, קידום חקיקה, במיוחד בתחום הביטוח, ושכנוע בעלי עסקים מאוימים שלא להיכנע לעבריינים. “אנחנו מספקים להם חבילת אבטחה עד שהם מתארגנים, תוכנית אבטחה לעסק שלהם וליווי מול המשטרה. זה לא פשוט, אבל מי שמראה נחישות ולא משלם - עוזבים אותו, כי יש אחרים שמוכנים לשלם”.
במקביל, הררי מבקש להפעיל לחץ על הדרג המדיני: “צריך כוח משימה לאומי שיכלול משטרה, רשות המיסים, רשות מקרקעי ישראל ומשרדים נוספים. זה חייב להיות בראש סדר העדיפויות של המשרד לביטחון לאומי”. לדבריו, בקרוב ייפגש עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: “אני שם את הפוליטיקה בצד. בן גביר התחייב להילחם בפרוטקשן - עכשיו אני בא לגבות את ההתחייבות הזו”.
הררי מסכם: “הכוונה שלי להגיע לבעלי עסקים כדי שאנשים יידעו שיש להם כתובת. נלווה אותם, נתמוך בהם ונעזור להם לצאת מארון הפרוטקשן. הצפון חשוב לנו, מדברים על שיקום אבל אף אחד לא יקים עסק איפה שיש פרוטקשן”.
התרעות פיקוד העורף