בגזר הדין נכתב כי הנאשם שימש במשרה בכירה במשרד החינוך, כממונה על חינוך טכנולוגי על-יסודי האחראי, בין היתר, על ביצוע פיקוח ובקרה בבתי ספר המפוקחים או מתוקצבים על ידי משרד החינוך. במסגרת מילוי תפקידו הגיע לבית הספר שבו ביצע את העבירות בשלוש נשים מצוות בית הספר כשבמהלך שהותו במקום ובשלושה אירועים שונים נגע הנאשם בכל אחת מהמתלוננות באופן בלתי הולם אשר עולה לכדי מעשה מגונה - באחת בחזה ובשתיים האחרות באזור הישבן. "המגע התרחש תוך הצגת מצג שווא לפיו הנגיעות התרחשו באקראי ובשגגה".
התובעת התייחסה לחומרה הגלומה במעשיו של הנאשם, כפי שבאה לידי ביטוי בדפוס הפעולה הייחודי במעשיו, כאשר פעל תוך ניצול מעמדו הבכיר מול המתלוננות באופן מיניפולטיבי ובכוונה לפגוע בגופן ובכבודן. עוד ציינה את עצם השתייכותו למשרד החינוך, מה שמחייב אותו לסטנדרט גבוה ומחמיר במיוחד כפי שנקבע בפסיקה.
נציין כי כנגד הנאשם הוגשה תובענה משמעתית הכוללת שלושה אישומים: באישום הראשון נקבע כי הנאשם נצמד באופן יזום עם כל ידו, שהייתה צמודה לגופו, אל חזה של המתלוננת ולמורד גופה למשך כשלוש שניות. באישום השני נקבע כי הנאשם הצמיד את ידו באופן יזום פעמיים לישבנה של המתלוננת. באישום השלישי עבירות המשמעת התבטאו בנגיעות בגופה של המתלוננת באזור הישבן מספר פעמים.
בגזר הדין נכתב כי "עבירות אלה אינן ברף גבוה של עבירות המין אולם עלינו לבחון את חומרת המעשים בהיבט עבירות המשמעת, ולא בפאן הפלילי. בית המשפט העליון התייחס לא פעם להשפעת עבירות אלה על השירות הציבורי גם ביחס למעשים ברף הנמוך, המבססים הטרדה מינית בלבד, ועמד על הצורך בגישה מחמירה במיוחד כלפיהם".
עם הגשת כתב התובענה הושעה נפתלי על ידי נציב שירות המדינה עד לתום ההליכים כנגדו. בית הדין למשמעת של שירות המדינה הרשיע את הנאשם לאחר ניהול דיון הוכחות. בית הדין קיבל את עמדת התביעה והורה על פיטוריו לאלתר, פסילתו לצמיתות לעבודה במשרד החינוך ופסילתו עד לגיל 67 בכלל שירות המדינה.
התרעות פיקוד העורף