על פי כתב האישום, שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום, המתלוננת (17) היא אחותם של שניים מהנאשמים וקרובת משפחתם של האחרים. המתלוננת עזבה את בית הוריה ועברה להתגורר עם חברה בדרום, בניגוד לעמדת משפחתה. בתגובה לכך חטפו אותה הנאשמים, לקחו ממנה את הטלפון הנייד והסיעו אותה לשמורת פורה.
כאשר הגיעו לשמורה עזבו שניים מבני הדודים את המקום. בסמוך להגעתם הוציאו האחים את המתלוננת מהרכב, דרכו על פניה, ואחד מהם דקר אותה מספר פעמים בצווארה. לאחר מכן נותר האח השני לוודא כי היא מתה, אז עצמה המתלוננת את עיניה והעמידה פני מתה. לאחר שהנאשמים עזבו, זחלה המתלוננת כשהיא פצועה ומדממת לעבר הכניסה לשמורה, שם פגשה עובר אורח שהזעיק את כוחות ההצלה. היא פונתה לבית החולים סורוקה, וקיבלה טיפול מציל חיים.
בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי מעבר לחומרת המעשים, יש לייחס חומרה יתרה למניע – רצון להעניש את המתלוננת על כך שעזבה את הבית וניהלה אורח חיים שאינו מקובל בעיני משפחתה. עוד נקבע כי אין כל ערך של "כיבוד המשפחה" במעשים אלה, אלא ביטוי לחוסר כבוד מוחלט לחיי אדם, לשלילת אישיותה ואוטונומיותה של המתלוננת, ולפריקת כל רסן. עוד צוין כי נקבע בפסיקה שלעבירות אלימות המבוצעות כלפי נשים שבבסיסן עומדים דפוסים ותפיסות מעוותות של השפלה, דיכוי והכנעה על רקע מגדרי, נודעת חומרה יתרה ויש להוקיען, לשרשו ולמגרן.
על הנאשם שדקר את המתלוננת נגזרו 17 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי בגובה 50,000 ₪; על האח השני שעודד ווידא כי המתלוננת כבר "אינה בין החיים" נגזר 16 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי בגובה 50,000 ₪; על הבן דוד שהיה במהלך אירוע הדקירה נגזרו 15 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי בגובה 50,000 ₪. על שני הבני הדודים הנוספים שסייעו בחטיפת המתלוננת והבאתה לשמורת פורה נגזרו 46 ו 52 חודשי מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי בגובה 15,000 ₪
התרעות פיקוד העורף