המדינה הדגישה כי כבר בעבר פנתה היועצת המשפטית לראש הממשלה במכתבים מפורטים וקיבלה תגובה רשמית מצדו, ולכן לא ברור מדוע במקרה הנוכחי בחרה שלא לעשות כן. עוד צוין כי עמדתה הנוכחית אף עומדת בסתירה לעמדותיה בהליכים אחרים, בהם טענה כי יש למצות הליכים מול ראש הממשלה בטרם פנייה לבית המשפט.
באשר לדרישה להדיח את השר בן גביר, נכתב כי "מינוי שרים לממשלה והעברתם מתפקידם הוא אקט מנהלי־חוקתי, המוסדר בחוק־יסוד: הממשלה. הסמכות להעברת שר מתפקידו נתונה אך ורק לראש הממשלה, ולו נתון מלוא שיקול הדעת בדבר". במסמך הובהר כי אין כל הוראה חוקתית המאפשרת להדיח שר בשל אופן מילוי תפקידו, למעט החלטת ראש הממשלה בהתאם לשיקוליו.
בתגובה נטען כי עמדת היועצת למעשה "כובלת" את שיקול דעתו של ראש הממשלה - ללא עיגון בדין. עוד צוין כי כל החלטה מנהלית של השר כפופה לביקורת שיפוטית פרטנית, אולם אין בכך כדי להצדיק "את האקט הקיצוני של הדחה שיפוטית".
בנוגע לטענות שהציגה היועצת ביחס למינויים במשטרה, המדינה ציינה כי מדובר בהשגות נקודתיות שאין בהן כדי להוכיח הפרת מתווה כוללת, וכי גם בעניינים אלה יש מקום לבחינה פרטנית במסגרת הדין הקיים - אך לא באמצעות עתירות המבקשות את הדחת השר. בסיכום טענותיה ביקשה הממשלה מבית המשפט לדחות את העתירות על הסף.
התרעות פיקוד העורף