תופעות ההונאה והמרמה הנחשפות מעת לעת מבליטות את תעוזתם של עברייני המרמה, לצד הקלות הבלתי נסבלת שבה נגישים מאגרי מידע של מספרי טלפון נייד כמעט של כל אזרח במדינה. מכאן הדרך קצרה: החיבור בין המידע הזמין לבין מוחם הערמומי והמתוחכם של עברייני הרשת, המנצלים את תמימותם של הקורבנות.
בגזר הדין הדגיש השופט מנחם מזרחי את חומרת העבירות: "הנאשמים ביצעו עבירות חמורות מתחום המרמה, בהיקפים נכבדים וכלפי נפגעים רבים. אולם תהא זו שגיאה לבחון את חומרת מעשיהם באספקלריה צרה, המתמקדת רק בהיקף המרמה ובמספר הנפגעים. מעבר לפגיעה הכלכלית, לפנינו פגיעה קשה היורדת לשורש יכולת התפקוד של חיי הנפגעים".
השופט התייחס לחשיבותו של מכשיר הטלפון הסלולרי בחיי היום־יום: "מכשיר הטלפון הפך לכלי חיוני ביותר לתפקוד האדם – הוא מכיל את מרכז חייו. הנאשמים, במעשי המרמה, השתלטו עליו, שללו מן הנפגעים את מרכז חייהם, הקפיאו אותם, הטילו אותם לעולם של אובדן שליטה והותירום חסרי אונים." בפרשה זו נפלו בפח 40 קורבנות, שאיבדו את כספם, את אמונם בציבור ואף את כבודם.
"מדובר בהונאה מתוחכמת יותר מפרשות קודמות. היא התבצעה בשני שלבים: הקורבנות עצמם, בחוסר ידיעה, סייעו לעבריינים לנייד את המכשיר שלהם. בתוך זמן קצר בעל הטלפון נותר מנוטרל – לא יכול היה להוציא או לקבל שיחות – ונשאר עם ברזל ביד.
העבריינים ניצלו את השליטה במספרי הטלפון כדי להנפיק חמישה כרטיסי אשראי נוספים לכל קורבן, שבאמצעותם כיסו חובות ושילמו חשבונות שונים – חשמל, ארנונה וחובות נוספים – עבור אחרים. עבור כל פעולה קיבלו העבריינים 500 ש"ח. במהלך החיפושים נמצאו גם 1,600 כרטיסי רב־קו טעונים שלא כדין, אשר נמכרו לתושבי השטחים במחיר מוזל".
"מחד, כדי לכסות חובות ולממן תשלומים לחברות ושירותים של לקוחות אחרים; בפועל, באמצעות כרטיסי האשראי האלה שילמו אנשים חשבונות חשמל וארנונה של חייבים אחרים, שידם לא הייתה משגת או שלחובתם נצברו חובות. עבור כל פעולה קיבלו העבריינים 500 ₪ בגין סגירת חובות ללקוחות אחרים.
אותם קורבנות, בעת שהגישו תלונות במשטרה, דיווחו כי קיבלו בתדפיסי האשראי שלהם חיובים מחברות שאין להם כל קשר אליהן – חברות אוטובוסים, עיריית ירושלים וחברות ממזרח ירושלים. נחשפנו לכך שהמסה הקריטית של הפעילות התבצעה באזור מזרח ירושלים.
מעבר לכך, במהלך החיפוש בדירת אחד החשודים נתפסו 1,600 כרטיסי רב־קו שהונפקו שלא כדין, ומהווים נדבך נוסף של ההונאה. את הכרטיסים הללו הטעינו באמצעות כרטיסי האשראי של הקורבנות בסכום של 200 ₪ לכל כרטיס, ובהמשך מכרו אותם לתושבי השטחים שנכנסו לישראל והשתמשו בתחבורה הציבורית - במחיר של 100 ₪ לכרטיס".
"המשטרה ניהלה את החקירה סביב 60 קורבנות, אולם במהלך החקירה התגבשה תשתית ראייתית הקושרת את המעורבים ל־40 קורבנות. סכום המרמה יוחס לאחד הנאשמים בגובה של 330 אלף ₪, ולשותפו 100 אלף ₪ - בתוך תקופה קצרה שנאמדה בכשמונה חודשים".
רפ"ק רווה מציין את החלטת בית המשפט, שהחמיר הפעם בענישה, שעה שגם חייב את שני הנאשמים- פלסטינים תושבי בית עוּר א־תחתא – לשלם פיצוי בסך 2,000 ₪ לכל קורבן. בנוסף, הוטל קנס בסכום של 50,000 ₪ על עלאם, ועל קאדי קנס כספי בסך 20,000 ₪. עוד הוא מוסיף כי במהלך החקירה תפסה המשטרה כ־100 אלף ₪ במזומן, וכן מטבעות וירטואליים בשווי של כ־50 אלף דולר, שחולטו
"בית המשפט התייחס לאירועים בחומרה, והענישה מתבטאת באופן ראוי. אחת הקורבנות סיפרה על עוגמת הנפש שחוותה במשך למעלה מחצי שנה, בעקבות ניסיונותיה להחזיר את כרטיסי האשראי שלה ואת חייה למסלולם, נוכח הקשיים שנתגלו מול חברות האשראי. הטלפון הוא חלק בלתי נפרד מגופו של האדם, ממש כמו יד שלישית, ולפתע אדם נותר חסר אונים בתוך שניות", הוא מוסיף.
לדבריו, במהלך החקירה התברר לצוות כי העבריינים בנו בוט ייחודי בטלגרם. כל התוצרים שמילאו הקורבנות הוזנו ישירות לבוט, תורגמו והגיעו אונליין לידי העבריינים, ועל כל קורבן התקבלה אצלם הודעת SMS. "כמעט ב־99 אחוזים מצאנו הלימה בין תוכן התלונות של הקורבנות לבין הפרטים שהופיעו בבוט שיצרו אותם עבריינים," הוא אומר.
מה מיוחד בפרשה?
"אין פרשייה דומה לאחרת, ולכל פרשייה יש את המאפיינים הייחודיים שלה. בכל חקירה אתה מוצא את עצמך בתוך סיעור מוחות 0 איך להגיע לראיות, איך להטיח את התוצרים בפני החשודים, ואיך להנגיש את החומרים לכדי ראיות שמוצגות בבית המשפט. יחידת התביעות של להב 433 ליוותה אותנו במהלך כל החקירה, ובסופו של יום הוגש כתב אישום חמור שקיבל משמעות בגזר הדין הלא־שגרתי. במקרה זה מדובר בפרשייה חמורה ביותר, שבה נפלו הקורבנות באופן רנדומלי".
"אני פונה בהתרעה חמורה. באפליקציית הטלגרם קיימים מאגרי מידע פרוצים, הניתנים לרכישה, ובהם מספרי טלפון נייד של אזרחי ישראל. העבריינים מבצעים העתק־הדבק של כל המספרים ושולחים אליהם את המסרון הראשון, שמניע את פעולת ההונאה. כדאי לזכור כי כיום ניתוק קשר ואובדן שליטה של אדם מהנייד שלו גורמים לחוסר אונים מוחלט. חברות האשראי מתריעות, אך אינן משיבות כספים ללקוחות שמסרו בעצמם את קוד ה־OTP, גם אם אותם אזרחים נפלו קורבן וניזוקו כלכלית.
לכן, האזהרה שלי היא הברורה ביותר: לא למסור לעולם קוד OTP אם לא אתם, כאזרחים, יזמתם את המהלך. כל פנייה מצד חברה חיצונית – פשוט לא לשתף פעולה. האזרחים חייבים להבין כי שום חברה בישראל לא שולחת הודעות רשמיות בצורה שכזו, המודיעות על חוב לכאורה או על חסימת חשבון. חשוב לדעת כי אירועים כאלה מתרחשים לעיתים תכופות, גם בשם חברות כמו פנגו, כביש 6 וחברות נוספות".
"יש אתר ישראלי בשם scanmysms.com, שנבנה על ידי חברה ישראלית ומונגש לציבור בחינם. באמצעות העתק־הדבק ניתן לשלוח אליו את ההודעה שהתקבלה, לצורך בדיקה ואישור או להדוף את כשרותה לכאורה. חשוב להדגיש כי פעולה זו מסייעת לאיתור הודעות הונאה, אולם היא אינה מהווה ערובה של 100%."
התרעות פיקוד העורף