הם ביקשו מבית המשפט לחייב את יונייטד לשלם להם פיצוי לפי חוק שירותי תעופה ("חוק טיבי"), החזר עלות כרטיסים חלופיים שרכשו לרומא, החזר הוצאות מזון, ואף פיצוי לדוגמה “בסכום מכובד” שירתיע חברות תעופה אחרות.
נציגת החברה הסבירה כי לתובעים הוצעו חלופות ובהן טיסה עם לופטהאנזה או טיסה מרומא והם בחרו לטוס מרומא לניו יורק. "נוכח המצב והעובדה שניתנה הודעה מראש וחלופה ראויה, אין מקום לכל פיצוי נוסף", נמסר מטעם יונייטד.
השופטת ציינה כי התובעים פעלו שלא כשורה כשהגישו שתי תביעות נפרדות, אחת לבית משפט השלום ואחת לתביעות קטנות, בניסיון לעקוף את מגבלת הסכום המרבי בתביעות קטנות. היא הדגישה את תקנה 25 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי תובע חייב לכלול את כל הסעדים בגין אותה עילה בתביעה אחת: “אין לפצל סעד אחד לסעדי משנה אחדים”. לדבריה, הפיצול "הצריך את הנתבעת להתמודד פעמיים עם אותן טענות, תוך גרימת עלויות מיותרות".
באשר לעצם התביעה, הרשמת דחתה את טענות בני הזוג וקבעה כי יונייטד פעלה כשורה. “הנתבעת עשתה את כל המוטל עליה לעדכן את התובעים ולהעמיד לרשותם חלופה ראויה. אין מקום לפסוק להם פיצוי, ודאי שלא פיצוי לדוגמה”, כתבה בפסק הדין. היא הוסיפה כי אין להתעלם מהמצב הביטחוני החריג ששרר באותה עת, וכי המחוקק עצמו החריג בדיעבד את התקופה האמורה מחובת הפיצוי על פי חוק שירותי תעופה.
בסיכומו של דבר, נדחו שתי התביעות במלואן. התובעים חויבו לשלם לחברת יונייטד הוצאות משפט בסך 1,100 שקלים בתוך 30 ימים, כאשר כל עיכוב ישא ריבית והצמדה כחוק.
התרעות פיקוד העורף