היועצת הזכירה כי "בחודש אפריל 2025, כתוצאה משיח שנערך עמך ועם השר, הוגש לבית המשפט מסמך עקרונות ביחס לממשק שבין השר לביטחון לאומי ומשטרת ישראל. המסמך הוגש בהסכמתו של השר, לאחר שגובש עם נציגיו. המסמך כולל ערובות שתכליתן לצמצם, ככל הניתן ובאופן מיידי, את החשש מפני הפגיעה בעבודת המשטרה ובשלטון החוק. מדובר היה בניסיון למצות את הכלים שבידי ראש הממשלה והייעוץ המשפטי לממשלה לשמור על עצמאות המשטרה מפני התערבות פוליטית פסולה. העקרונות המוסכמים נכנסו לתוקף באופן מיידי".
"לצורך הטמעת העקרונות המוסכמים בנהלי המשרד לביטחון לאומי ובפקודות המשטרה לטווח הארוך - ומתוך הנחה כי השר אכן יקיים את העקרונות שאליהם התחייב - הוקם צוות בין-משרדי בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (ציבורי-מנהלי). הצוות סיים לאחרונה את דיוניו והעביר למשתתפים את מסמכי העבודה הסופיים, והם התבקשו לאשרם. עד כה, טרם התקבלה התייחסות המשרד לביטחון לאומי למסמכים", קבלה היועמ"שית.
היועמ"שית מציינת במכתבה כי בן גביר פרסם את מסמך המדיניות בהפגנות וטוענת כי הוא מתערב בחקירות. היועמ"שית טוענת כי בן גביר מפר את העקרונות שבג"ץ קבע בנושאי חקירות "באופן תדיר, הן לגבי חקירות שוטרים והן לגבי חקירות אזרחים ובעלי תפקידים אחרים. זאת, במקרים בהם הדבר תואם אינטרס ועמדה פוליטית של השר; ובאופן שיש בו כדי להעביר לגורמי אכיפת החוק מסר ברור בדבר ההתנהלות הרצויה, לשיטת השר".
לדבריה, "מדובר בהחלטה בלתי חוקית, שהתקבלה בניגוד לעמדת המפכייל וגורמי המקצוע במשטרה, שעניינה מתברר כיום במסגרת הליך שיפוטי. בהתנהלות זו יש כדי להעביר מסר מצנן ומרתיע כלפי חוקרי משטרה אשר מעורבים בחקירות של חברי הממשלה והמקורבים להם ונדרשים להעיד בבית המשפט. מדובר בעניין הנוגע לך באופן אישי, ולכן התייחסות מורחבת לנושא תובא במסגרת התגובה לעתירות בלבד".
היועמ"שית הוסיפה כי "לדוגמאות אלה מצטרפת התנהלות כללית של השר הפועל כמעין "מפכ"ל על" או באופן שמציגו ככזה. בכלל זאת, ניתן לציין את הצטרפותו לפעילות אופרטיבית של המשטרה, לרבות השתתפותו בפעילות מול אזרחים, חיכוך עם אזרחים במהלך פעילות משטרתית, עירוב בפרסומים מטעמו בין פעילותה האופרטיבית של המשטרה לבין פעילותו הפוליטית. זאת, תוך יצירת קשר בין פעולות אכיפה של המשטרה מול אזרחים לבין הפעילות הפוליטית".
לדברי היועמ"שית, "מבחינה משפטית, התשתית המנהלית ראייתית, עליה נסמך בית המשפט בפסק הדין שאישר מלכתחילה את מינויו של חבר הכנסת בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי, השתנתה באופן מהותי, והיסודות המשפטיים שעליהם נשענה הכרעת בית המשפט התערערו".
לדבריה, "לאחר שכשל הניסיון לקבוע ערובות אפקטיביות בהסכמת השר, למניעת התערבות פוליטית פסולה מצידו בעבודת המשטרה, לא ניתן עוד להגן על עצמאות המשטרה מפני הדפוס החוזר של התערבות פסולה ופגיעה בשלטון החוק ובזכויות האדם. הערובות המוסכמות אינן מספקות מענה להתנהלותו החוזרת ונשנית של השר, בניגוד לדין".
היועמ"שית הדגישה כי "בהעדר יכולת למנוע התערבויות פוליטיות פסולות בעבודת המשטרה, טענות העותרים, ולמצער בקשתם להוצאת צו על תנאי, מעוגנת בתשתית העובדתית והמשפטית, והיא הולמת את חומרת הפגיעה בעקרונות היסוד של הפעלת הכוח המשטרתי במדינה דמוקרטית".
בשל כך, היועמ"שית כתבה לנתניהו כי נדרשת התייחסותו לאמור במכתב "ולמכלול האירועים שהתרחשו טרם מינוי חבר הכנסת בן גביר לשר ובשתי תקופות כהונתו. זאת, טרם אשלים את גיבוש עמדתי לעתירות".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בתגובה למכתב היועמ"שית: "גלי בהרב-מיארה היא עבריינית, ששיבשה הליכי חקירה בנושאים בהם קבע בג״צ שהיא בניגוד עניינים. היא תופרת תיקים לנבחרי ציבור, עובדי ציבור וקצינים בכירים, חותרת באופן מופגן לביצוע הפיכה נגד ממשלה דמוקרטית נבחרת, לביטול חוקים, סיכול החלטות וטרפוד מינויים, וכעת השיא - ניסיון לפטר נבחרי ציבור. לא אנוח ולא אשקוט עד שמעשיה ייחקרו - ישראל לא תהיה מדינת מאפיה".
התרעות פיקוד העורף