בקריית אונו, העלה אחד התושבים פוסט לרשתות החברתיות, אליו הצמיד תמונה החושפת נהירה של פלסטינים המצליחים לחדור מבעד לאחת הפרצות בגדר המערכת - ולהיכנס לתחומי המדינה כשהם נושאים על גביהם תיקים גדולים.
אלא שמסתבר שלא רק בקריית אונו עורר הפיגוע את תחושת הבהלה והחשש. "אי אפשר לסמוך כבר גם על ערביי ישראל. מי שלא מסכים עם זה, הוא גם אטום מאירועי השבעה באוקטובר וגם לא מבין מה קרה בשישי האחרון. ערבי ישראלי העסיק את השב"ח, בתי המשפט שחררו אותו מספר פעמים - והוא החליט לבצע מסע רצחני תוך שהוא משתמש ברכבו של בעל הבית".
בפתח תקווה לא מקלים ראש בפיגוע הרצחני ומציינים: "בלי קשר לפיגוע, העיר שלנו מלאה באתרי בנייה של פרויקטים עצומים ויש כאן גם אזורי תעשייה עצומים. המיקום שלה במרכז המדינה, כשמסביבה צירי התנועה המרכזיים בהם כביש 4, כביש מכבית (471) , כביש 5 (חוצה שומרון), כביש 40 לירושלים וכביש 6".
"הם נכנסים לכאן, מקבלים מאזרחים תאבי בצע מקומות ללון, מועסקים בעבודות מזדמנות - וחיים ממש בתוכנו. הסיכון עצום, ולכן חייבת לבוא פה אכיפה משמעותית הרבה יותר לצד הרתעה בענישה מחמירה חסרת תקדים - ולא הקלות ושחרורים מגוחכים בתנאים", אומר תושב העיר.
בפנייה כתבו: "בדקות הראשונות של אירוע חירום, טרם הגעת כוחות סדירים, אנחנו קו ההגנה הראשון של אזרחי מדינת ישראל. לא על הנייר, ולא בתיאוריה - אלא בשטח". הם כותבים כתושבי בת חפר, שערים כמעט מידי יום בחדירה של שב"חים באמצעות טיפוס מעל חומת ההפרדה אל שטחי מדינת ישראל כי "לאחר אירועי השבעה באוקטובר ברור כי זמינות של נשקים ארוכים בידי לוחמים מאומנים מצילה חיים".
"אם אקדח מציל משפחה, נשק ארוך מציל ישוב. הדיון אינו עוסק בפריבילגיות, אלא בביטחון אזרחי המדינה. צמצום זמינות הנשקים בשטח הוא חזרה לקונספציה שנכשלה. במצב זה, החזרת נשקים מלוחמים ומאנשי ביטחון בישובים היא מהלך מסוכן, מנותק מהשטח וחסר אחריות ביטחונית".
איצקוביץ מוסיפה מבחינתה: "יש דאגה מתמשכת שלא רק מה שקרה בצפון אלא גם מה שקרה בדרום מחלחל לשגרה שלנו ולצערנו הרב יש חשש ודאגה שאנחנו מנרמלים את המצב הזה כאילו לא קרה פה השבעה באוקטובר".
התרעות פיקוד העורף